Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 6

ממזרח וממערב כחוידנו ובזבוז כשרוניתעו. הנני מכינים ■בכלים אשר משקלם עשרת אלפים כני בסף סחט ברזל אחד• (לשון רבי ידעיה הפניני) הננו מכדסים כל חכמינו וזקנינו *1.קצץ כנסי יתוש אחד. בכל עמלנוויגיעתנו להטיב מצב ה־הודים ולתת לחם אחרית תקוה טובה ותקוסה נאמנה הננו רק מעלים נשיאים, טש*כים רוחות, רודפים אחר הצל. מניעים מים בכברה וכינים בנינים על אדמת הןזל> ואין עכורה שיש בת סמש. אין פעולה שיש בה תועלת נכךת להקמת ספת דוד הנופלת ומתמוטטת. גחיבת ונהרסת בידי זרים ואויבים ועוד יותר בירי אוהבים פ1אכים וקרובים עיגים. בשעה שהננו מפלפלים הננו יכולים להכניס פילים בנקבו של מחט, ובבואנו לנסות את בחנו וחריצותנו לעשות בפעל דב־־מה בעד עמנו אין ביכלתנו להכניס ןןנ1ן הזבובים בפתחו של אולם. מי האשם בכל זה ז אמנם, יכולים אנחנו להתנצל ולהצטדק. יכולים אנחנו לתלות את הקולר בצואר אחרים; אכל, האשת נתנה להאשר. גם אנחנד איננו חפים מפשע. כי האיש וכן העם ששתרשל במלחשת־הקיום ומתרפה בעבודתו ישירים באים עליו והוא עלול בכל שעה לפגעים חדשים. הפזור שאנו מפזרים את כחותינו הרוחניים המעטים אש־ יש בנו לבלתי הועיל — הוכשלה הזאת תחת ידנו היא. כי בעניני האימה ובעסקי הכלל כל איש מאתנו. אשר ידבנו לבי לע טות דבר* מה בעד עמו יעשה על פי סברתי, נט־תו והשקפתו, ואין תכנית ואין תירה לנגד עיניו. בבל דבר הנוגע אל הכלל הננו כאומה בל־ כתב ולשין ׳ בלי משירת וקבלה בלי ראשונים וקדמינים, כאילו אתמול נולדנו. מיום שהתלבשה השנאה העתיקה לישראל בלבוש חדש, אשר קראי לו •שנאת־הגזע" לא חדלו אחינו במערב אירופא ללחום בה ולבזבז על מלחשה זו את כחותינו המוסרים והשכליים. וכל זה נעשה בלי סדר ומשטר. בלי שטה והכנה תורנית. כי כל אחד מהלוחמים יבחר כלי נשק ותבסיסי מלחמה מכל הבת בידו׳ מכל אשר ימציא לו המקרר,. מלחשה זו יש בה מהומה ומבוכה. אך אין בה כל תיעלת לאומית. כי הידעו מליצינו וסננורינו בשער מה להשיב ולמי להשיב ׳ איך להשיב. בשה להשיב ואם נחוץ בכלל להשיב? כמעט אין איש מהם •ורע מאומה. כי אין לנו ספרות העוסקת במתינות וב־ש־ב הרעת בענינים רמים כאלה. לא נאשים את הפרט על שהוא עושה ככה — יניד בשער ישרו לעמו טים שאשף את הידיעות הנחיצות לזה. כי בעת זרו־ת ירינו וידי העם רם1ת ויי? •11 - 1? ש אז ך.ך3ר לחובה וך,<טת;קה לחרפות (11)17611)1.) יש אשר נחוץ להשיב לשונאינו איזו תשובה ׳ לבל יחשבו את שתיקתנו כהודאה. ימה יעשה מליץ־'שר מתנדב כזה? היש לנו ספרות שהכינה לו ולחבריו. אשר כחם בפיהם אי בעטם, חשר להסננוריא. אותות ומופתים ׳ מספרים ותעודות שאין ל$ק8ק בהם. חלילה! .די• ג) לת_קן את דקזעות הזה עטלט ויגענו למצוא לירחוגנו סופרים קבועים גם בין החכמים והחוקרים הנתלים ובין העוסקים בצרכי עמנו אשר קנו נסיונות רבים. בין■ הסישרים המצוינים היודעים מה יחסר לעמנו ולספתתנו, ואשר עמדו עד כת רהוק משפרוהנו יעביית החדשה וכל אחד היד, אומר כי טעמו ונטוק1 עמו.