Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1893-01-01 · חוברת א · p. Seite 5

5 ירחוננו־ מקום רחב ידים לחכמת ישראל העשוקה והאדירה׳ לחקרי תולדתנו והרחנת שפתני אז תגנירו נזה את עצמות ישראל. העצמות האסתית אשר נה נתפאר נגדה נא לכל העמים ותסירו מעלינו את בדידותנו הרוחנית. את עצמותנו המלאכותית ואת ם?חת ההזיות אשר דבקו בנששנו. ותקומה ותחיה תהיינה •1ישראל. י ב) ירחוננו לא יהיה כלי מבטא למשלנה או כתה אחת כישראל. ולא יתמכי לדעה או שטה מקיבלה וחביבה.לרבים, כי אם יעסוק ויטפל ככל עניני האנושית בכלל ועניני ישראל בסרט. אין לך מאורע אחד בעולם או הלכה ודעה אחת שנתחדשה ־באיזה מקצוע שבחכמה או שבסםךיות המזרחיות והמערביות שאין להם כל נגיעה באיזה צד שבחיינו ונקיוכנו דגוסני והרוחני האחוזים וסבוכים, דבוקים וקשורים כחיי כל העמים החשרים והרוחנים. אמנם רוני ססרי־העתים בהסטריות האיריטיות מוקדשים רק לסקציע אח־* בחיים. בספרות או בחכמה, וכל אחד מהם חורש בעגלתו. זורע כמעניתו ועודר מערכתו. אבל אם התחלקות העבודה הספרותית והמדעית הביאה לבני אירופה רב טובה. לא תביא לנו, במצב ספרותנו כיום ׳ רב ברכה. ענינינו קטנים, מעשינו דלים ומגמיתינו נמדיות. ואם נקדיש את ירחוננו רק לרעה אחת, רק למפלגה אחת האהובה וחביבה ויקרה לנו אז נקפח שכין של הדעות והמפלגות האחרות בישראל ונחליש כח ספרותנו, בתתנו לה יניקה וכלכלה נמרה מועטה ומצומצמה. הפשרות, בחרתה לחיות. צריכה להיות נזונת בכחות כל העם ולא במיץ עצביהם של אחדים מסופריו. יש לירחוננו שט ה קבועה ומגמה ידועה ואליה נשאף ככל כחותינו ולא נטה ימין ושמאל מהדרך אשר סללנו לנו. אך לא ננעל את השער כספר־עתנו לפני חכמים וחוקרים אשר דעותיהם לא תשאנה בד בבד עפ דעיתינו והשקפותיני. אם אך נם המה רוצים בקיום ישראל בתור עם ומודים בהכרחיות התולדות היוצאות מבניךאב זה. אנחנו נעמוד על המצפה לברר וללבן. לצרף ולזקק במאמרים ספרותיים ומדעיים את דעותינו ושטתנו בכל הנוגע למצבו החסדי ־והרוחני של ישראל בד!ה ובעתיד. נתאמץ להביא בחשבון את המעשים הגדולים הנעשין! בתבל ולמצוא את הקשר והיחס אשר בינם ובין המעשים הקטנים הנעשים בעולמנו המיוחד. נתאמץ לדון על כל שאלות חיינו בלי טש1א פנים. בל• הכרעת הכף וכלי דעות משוחדות וקודמות. כי׳אם את אשר ישימו האמת. מצב החכמה בימינו וידיעתנו את ישראל. דברי ימיו, תכונת רוחו ואיסיו כפינו — אותה נשמור לדבר בלי הראות פגים לכאן ולכאן. נשתדל להרבות בירחוננו מאמרים. אשר נידם לשפוך אור על תכונת נפש עטנו וצני1נ1 הרוחני, מאמרים אשר יסודתם בחכמת ידיעת־העמים , (•ו010$םוי*£) ותורת־האדם (•01081ק0ז1ו*ם4) בספירות ורשימות מתיקות ומעבדות; נרבה מאמרים וספרים בחכמת הכלכלה והמתה בכלל ׳ וןתא?ץ לברר וללןן את מצב הפרנסות. המלאכות המסחר והעסקים בישראל כסרט. ומאמר אחד כזה יריד. שקול בעינינו כנגד אלפי מאמרים מלאי מליצות ריקות ועצות התלדות על כלימה. קמץ כח החיים הנטוע כקיקיון נן־לילה ובנמלה בת־יום מכריח אותם לאסוף ולאגור לח ולשד הנחוצים לקיימם ולהתפתחותם, ואנחנו מקפדים בידינו פוןיל חיינו ומאבךים לדעת את תמצית כחותינו ושארית חייתני. אשר הותירו לנו רבבות מענינו. החכמה נימינו שואפת לתת את* היבלת ביד האדם לעשות עבודות גדולות ובבירות בנחות מועטים. ואנחני, עם חכם ונבון, לא נדע כל חסכון (8)000111*01) נפזור