Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 160

'וח אר*ן ישראל והקסוהו כתנור של עכנאי : מדוע לא סלוני החריף מדוע לא סלוני הבקי׳ ומדוע לא סלוני, סלוני ופלוני, השאלות האלו גרמי כי הגרש״ם לא נזדקק ללה כלל, ולא השיב שום תשובה לעדת האשכנזים בעיר הנז׳ אחרי שאי אסשר לשלוח רק א ח ד יאח״ז בחרה לה עדת האשכנזים בקיירא רב כעצמה». סיבות ממין ז,־, הסבו כ* רסו ידי רבנו שיחי׳ טהתאטץ להשסיע עליהם הלכה למעשה. וישובו בני הישיבה ללימודיהם הריסות ובקיאות ותורה לשמה והנרש״ם משתעשע אתם בחדית רק לפרקים. אח“ כ הקציעו כעד לומדים אלה הבית המחובר לבית ישיכת עץ היים הכללית ונקראים "הלומדים של דכי אליעזר סרידמאך. וחוגי המוסד הלכו הלוך והתפשט■ עד כי כשנת תרנ״ז הגיע הלחץ בחדרים כאופן היותר דחוק. כחדרי הת״ת׳ שמלאו את חצי ריר,"ח. ישכו הילדים והנערים צפופים ודבוקים מאסם מקום. חדרים אחדים עיד׳ נשכרו כרחוב היהודים כמקומות שונים׳ וקשה הי, להמשניחים הראשיים למלאות בהם תפקידם כראוי׳ אז היו הגבאים מוכרחים לקנות חצר עוד אחד בו בתים הרבה׳ מיוחד להת״ת ויאספו את כל הכספים נדכות הקיק שהיו בידם ושהיו מונחים בבאנקים בטוחים. בהסכם ורשות הבע״ב והאסוטרופסים על נדבות הק״ק, ויקנו בהם חצר לא רחוק מחצר ריה־ח, החצר שקנו עם התקונים ובנינים שהוסיפו עלה יותר מעשרת אלפים ריב׳ ולהיות אשר סכומי הקיק לא הספיקו■ הכניסו הגבאים את צוארם בעול חובות. בחצר החדש הזה התרכזו כל הילדים שלמדו בבתי החדרים השכורים במקומות מפוזרים, ונם המחר, נעשית למחלקות הת״ת שבחצר רבני יהודא החסיד זיל. אחי הדברים האלה שמו לב נם אל הדוחק הגדול כבית