Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 161

161 בתי דחסד בירושדם האולפנא של «ישיבת עץ חיים הנתלה". בית הישיבה נמלא כמעט פר. אל פה׳ וכל כך עד כי סביב לשלחן קטן ארכו ורחבו כאמה על אמה שהועמד סמוך לפתח הכניסה, נסכו כשמנה ותשעה לומדים׳ ולרבים מהלומדים לא היי מקום לשבת ולהניח הגמי.והדוחה שנעשית בחברי התית הבליטה ביותר את הדוחק בהישיבה׳ אבל בהיות המוסד רובץ תחת בונד משא של חובות ע״י קנין ובנין החצר לא הי׳ ביכולת הגבאים לעשות גם לטובת הישיבה׳ ויחכו להיום שירוח מעט להמוסד. ויהי בשנת תרנ״ט והחוב שלוו לצורך קנין ובנין החצר הוקטן מעט׳ מצאו הנכאים חוב בנפשם לדאוג להת׳ח השוקדים עה״ת בהישיבה שלא יהיו נכבשים בבית שאינו מכיל את כולם. ויוסיפו להכביד עליהם משא של חוב יותר נרול׳ ויקימו בנין גדול ומפואר על כל אורך ביה״ם "שערי ציון" ועזרת הנשים אשר לו. ובחמשה עשר לחודש אב ההוא׳ חנכוהו לשם בית אולפנא חדש לישיבה ה י ש נ ה »עץ חיים הכללית". בית <;־,ישיבה העתיק הי׳ לשני חדרים לתלמוד תורה, ולומדי הישיבה נכנסו ללמוד בהצלחה בהיכל הגדול והחדש. לחנוכת הבית ביום ההוא באו נכבדי העיר ומנהלי׳ והגאון סבא קדישא רבנו שמואל סלאנט שליט״א פתח החגיגה כדרוש נאה. וכל הרבנים ונכבדי העדה שמחו שטחה גדולה׳ ביחוד שטחו אלי ניל זקני יושבי ירושלם: זקנים אלה הזוכרים את הרפתקאות דעדו על חורבת רבנו יהודה החסיד זלודר׳ וזוכרים את כל השתלשלות מקום הצכוריהקרוש הזה—רקדו כאילים ויצאו במחול יחד עם הצעירים׳ וישכחו כמעט קט כי ישישים הם׳ ואחדים מאלה הזקנים נשקו אז בפיהם את אבני כותלי בנין החדש וירטבום כדמעות׳ דמעות חמות דמעות של שמחה׳ ויאמרו: טי פלל לנו לראות את חורבת רבנו יהודא החסיר, אחוזת נחלת אבותינו