Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 159

:רד החסד בירושרם 159 בשנת תרניד נפטר המשגיח בהיימיבד, הדה״ג יי ’עקב הרכבי דל אשר שמש בכהונתו יותר משלשים שנר, ונתמנה במקומו הרה״ג ר׳ אפרים הוכשטיין נ״י שהיה רב נקאמין וגש הוא מגיד לפני הבחורים שעור שרע נין הערבים. וגביר ונדיב מפורסם מעיר זאגער הרב ד אליעזר פרידמאן נ׳י הציב לו יד ושם נאה בחומת בת ציון׳ בשנת תרנ״ד. הוא שלח ע״י היב הגביר המצויין ר׳ שיגא סייביש יאקובזאן נ״י סך חמשת אלפים רויב שיהי• לק׳־ק הנושא סירות׳ והסירות יתחלקו לעשרה תלמידי חכמים מישיבת עץ חיים שילמדו בכית מיוחד על שמו, הכבאים בחרו עשרה טטצוייני הלומדים שבהישיבה וייחדו בעדם בית מתחת לבית מרן הגרש״ס שליט־א׳ ויקראו שמו "בית אליעזר" על שם הרב הנדיב ר׳ אליעזר הדלי והלומדים האלה מקבלים לכד פרם הישיבה הקבוע עור איזה פרס כפי שמגיע להם מהק״ק הנז׳. אז עלה רעיון נעלה בלבות הגבאים: אחרי אשר הת״ח האלה לומדים סמוך לפתחו של רב הערה רבנו הגאון הרש״ם וגדולה שמושה יותר מלימודה, יהיו נין המצוקים מים על ידי רבנו ולקבל ממנו דרכי ההוראה׳ יכן היי: דית״ח היו באים לרבנו שי׳ להציע לפניו שאלות וחדוימים והוא הי׳ משיב להם פתרונים ויציע לפניהם הוראות השאלות שבאו לפניו באותו היום! וכשה’׳ בא אז לרבנו של־ט״א •מאלה חמורה לא היי מתעצל לרדת בעצמו אל הת״ח ההם לבחון אותם באותה השאלה. אכן מצב הנעים הזה לא האריך ימים הרבה; כי אח״ב יפו ידי רבנו שליט־א ע״י הסבות שהראו לדעת אימר היממיזמ שאינו ראוי להניא לידי מעשה של הוראה׳ סופו גורם צער, ואחת מהן: שאז בא לרבנו שליט״א מכתב מעדת האשכנזים בקיירא׳ בו בקשוהו שישלח להם ת״ח מוסמך לרב לעדתם, הנרש״ס נתן עיניו על שנים לבחור אחד מהם, הדבר נודע