Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 128

לוח ארץ ישראל 128 שצוו עליו לנסוע לארצות החסות׳ ואתו עסו עלה הרב הגדול ר׳ משה רנלין ז־ל טשקלאב שה" נקרא .ר משה טגיד" ועס״י מכתב שבא משקוא״ם אה־ק שכיוילנאי אשר מצודתם היתה פרושה על הישוב האשכנזי באה״ק ■יהי׳ הרב הישיש ר׳ משר, מגיד לממונה ומנהל הכולל׳ והגאון הצעיר רבי שמואל סלאנט שליט״א למורה ודאץ וע׳ם הפקידים שמוילנא קצבו להנרש״ם מקופת הכולל פרס קבוע שכר בטילה לבר מהחלוקה והקדימה בחוק. כביאו נתנו לו דירה לשבת בחצר הקהל חורבת ריה־ח זציל׳ ב׳ בתים קטנים סמוכים לבית דירת חותנו הרה־נ הצדיק רבי זונדל זצ״ל 1). הגאון הנרש־ס שליט״א כבואו לירושלם הישיב מיד בד״צ קבוע בכית אחד סמוך לביתו׳ ויהי הוא המרץ ונם הראכ״ד׳ והחצר הי׳ נם לבית משפט בין אדם לחבירו. [בשנת תר״ך שאז נסע הגרש״ס נ״י לחדל מסר את משרת הראכ״ד להנאון ר׳מ אויעיבאך זצ״ל׳ וכאשר חזר הגרש״ס שליט״א מנסיעתו בשלהי שנה ההיא הפציר בהגרמ״א ז־ל שישא עליו עוד משרת הראב״ד׳ כי די לו (להגרש־ם נ״י) עבודת הקדש מהוראה ושאר ■צרכי צבור. ונעתר לו. ויהי כן עד יום פטירת הנרט״א זצ״ל בשנת תרל״ח׳ בגלל כן היי מושב הבד״צ כחמש עשרה שנים שלא בחצר ריה״ח זצ״לז. אז אחרי היות לאשכנזים "מרא דאתרא* ובית דין צדק בהק ל׳צכור נכבד. שטנה אז בקרבו מארבע עד חמש מאות נפש׳ ויאמרו נכבדי ומנהלי עדה זו: הן ימשלם קריה נאמנה טלאתי משפט וצדק׳ מאז, כימי הבית היו בקרבה ת־ם בתי כנסיות אשר י] נדירד. זו ימב רננו מ" הנזמים מנרי ובמנת תידא בנר נדיב אהד מני בתים הדמים עליית למס הת״ת וימינח עץ חיים. ועם•׳ חנו׳ן הטנזינים ונבא׳ רת־ו! והימיבה וחפץ הנדיב׳ ררליף הנימים מיהי' את דירתי, מני חדריו רימנים נריי «דרים להת־ת והוא נבנם לדור לאיו•« נמני רנתים רחדמים.