Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 129

120 בתי החסד בירושלם לכל אחד ואחד היי בית ספר ובית תלמוד׳ בית ספר למקרא ונית תלמוד למשנר״יירושלמי מנילה פ״גו-התהי׳עתה כלא בית תלמוד כלל? והתעוררותם עשתה פרי. וירו אבן פינה ליסוד "בית תלמוד תורה" בזעיר אנפין כסי ערך הצכור ההוא. יחדו שתי מחלקות לילדים נערים ובחורים, כבית עזרת הנשים אשד לכי׳ט "מנחם ציון" והושיבו עליהן שני מלמדים׳ ה׳ה ז הרב האברך ר׳ מוני (הוא הרה״ג ר׳ שמואל מוני זילבערמאן זיל שהי׳ אח״ב ראש ממיני ועד הכללי) והר״ר יעקב ספיר (הוא הרב החכם ר יעקב ספירז־למח״ס "אבן ספיר" שנתפרסם אח׳כ ביחוד ע״י מסעותיו). אך מאין יכולת להערה לפרנס בעצמה את המלמדים׳ פנולווילנא לעזרת הכולל. פקידי אה״ק אשר בווילנא נענו וישלחו עזרה נם לתלמוד תורה׳ ומהמעות שבא מהכולל ביחוד עיז יסדו בירושלם קופה שקראוה נשם "קופת תיוד. מהקופה ההיאלשלטו עכור כל ילד איזה פרם למחצה לשליש ולרביע כפי ערך העניות של אבי הילד והשאר השלים האב. כעד היתום שלטו מהקופה כשלימות, אח״כ י הוסיפו חרר שלישי על המקום שעליו נבנה אח״כ בית הכנסת הגדול׳ אחרי שנים אחדות עוד כי החל הישוב בעזהיי לרוב עים הארץ׳ והיו צריכים להוסיף עוד חדר אחד ובחצר החורבה אין מקום בי היו הבתים מיושבים ורובם ממושכנים׳ כאמור הלאה׳ הושיבו מלמד מחוץ לחצר ריה״ח. הפיזור הזה הועיל אז יחד עם התמעטות הקופה כי נתרופף הרכה מעמד כית הת״ת עד כי ה" עומד להתבטל׳ אך כעת ההיא שנת התר" הי׳ הגאון רננו שמואל סלאנם ניי כמילנא כדי לחזק מוסדות הכולל׳ ויעורר שמה ע״ד הרעיון לימד בירושלם בית אולפנא לאברכים ובחורים בעלי בשרון, יחד עם זה להוסיף אומץ לקופת הת״ת, וכמו שהצליח אז בכל עיקר מטרת נסיעתו׳ כן עשתה גם הצעתו זו פרי. הרבנים גכאי