Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 127

זזנ״ל׳ ובריח שבט שנת תקצ״ז חגנו שוב חנוכת בימ׳ד זד, ויקרא! עיסו ״מנחם ציון״ י וההמון קורא לו עד היום : ביהט׳ד הישן)׳ וכל הנאספים כרבו ברגש קדש "ברוך מציב גבול אלמנה*. אחר פנו חלק גדול של חורבת רבי יהודה החסיד זצ״ל טאשפתותי,, ויבנו הבתים החייבות, ויהי שוב חורכת רבי יהודה החסיד לדיר עיכנז; מדור האשכנזים. נשנה ההיא נבנה בימ׳ד עוד אחד מיוחד לאשכנזים׳ בשם "סוכת שלום" שלא בחריה״ח כי אם בחצר אחר לא רחוק ממנו תקנוהו האחים הצדיקים לעהרין באמשטרדם׳ ומפני שהתיישב בו הרב הגאון הצדיק ר׳ ישעי, בורדאקי ז׳יל י חתן הגאון האדיר כעל פאת השלח;,ומחותנו של הנאקהגריש סלאנט שליט־א) שנשא עליו אז שם ■ראש העדה־׳ הי, גם הוא שנים אחדות׳ מיכז■ קטן מעין מרכז הגדול של חורבת ריה״חזצ״ל. ובימים ההם אין רב ואין םו"צ ואין בד״צ קבוע לעדת האשכנזים׳ והרה׳יג החכם דבי ישעי• כורדאקי זצ״ל היי משיב לשואליו דבר הלכה לפרקים קריבות. אחרי שתי שנים עוד׳ בראש שנת תקצ׳יט׳ הופיע על הררי עיון המאור הגדול והצדיק הנודע כעולם רבי זונדל סלאנטער זצ״ל, ועדת האשכנזים בכלל וראש העדה הרה״ג ריי בורדאקי כפרט, בקשו מאת הרה־נ רבי זונדל שיהי׳ למרע קבוע ונעתר להם׳ ומושב הרה־ג רבי זונדל הי, בחצר הקהל חורבת ריה״ח זצ״ל. מאז הי, החצר הזה לא אד מקום תורה ותפלה אלא אף גם מקום מרכז להוראה, וכי יפלא דבר למשפט ועלו אל המקום ההוא והגירוי לו את דבר המשפט. עברו עוד שתי שנים והאיר אור חדש בציון׳ כי אז בשנת תר׳א בא לשכון כבוד בתוככי ירושלם חתן הרה״ג הצדיק רבי זונדל סלאנטער זצ״ל׳ הי ניהו מורנו ורבנו הגאון והחכם הנודע רבי שמואל סלאנט שליט״א שבא לאה״ק לרגלי צווי הרופאים