Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 123

123 גתי החסד בירושדם שיחי׳ להם ״בית כנסת"׳ ויתן עיניו בבית אחד גדול וחרב!) אשר •עליו כיפה יפה נשען על עמודי שיש׳ ויזרז את האחים הצובעים לקנות אותו ולתקנו ולשכללו׳ וכן עשו, אחר הביאו ספרי תורות «עיר שכם, ויהי להם הבית לבית תורה ותפלה- מאז היו מתאספים האורחים היהודים שבאו טא״י ומסוריא להשתטח על חורבות מקום מקדשנו, ביחוד בימי הרנל, אל ביהכע הזה להתפלל בו, קומץ היהודים זה אחרי רכשו לו אחוזה ונחלה» משך אליו תושבים יהודים עוד׳ ולאט מאד הראה הישוב ניצוצי התפתחות, עד כי בשנת ר*פ זאת אומרת: במשך רנ״ג שנים זכה ביהכ״נ ההוא וחצירו להיות מקום מרכז לשלש מאות יהודים תושבי ירושלם תיו מהם רק חמשה־עשר אשכנזים, זהשאו—ספרדים׳ בשנת שמ״ה כערך, קם עליהם כהן דת מושלמי ויציק להעדר, בתואנות ותביעות חובות, ולאחרונה סגר את כיהב־נ על מסגר והפיל חתיתו על היהודים לבל יהינו להתפלל בו עוד אז נפלנה עדת היהודים לפלטת׳■ הספרדים העתיקו מקומם יילכו ויחזיקו בבתים ישנים והרבים ויתקנום ויהיו להם לבתי כנסיות (המה ארבעת בתי הכנסיות אשר להספרדים היום), והעדה הקטנה האשכנזית לא משה ממקום הקדוש הקודם׳ וכאשר לא יכלה להחזיק מעמד בביהכ־נ הראשון בנתה לה בית כנסת חדש סמוך לו* 2)׳ בהחצר אשר ממעל לחצר ביהכ״ג הסגור. השנים הראשונות לביהכ״ג הזה הראו פנים של הצלחה לעדת 1) חנית הזה אשר »עת סנוורו כשנח שמ*ה, נאמוו רלאח, הנהי שמס עוד יד היום —עומד נחצו התחתון אשו לימין דחצו של ובי ירודא החסיד דל, והוא נשען ייל כותל ניהב־נ הנדול מצד דוומית לו¬ 2) בימ״ד זה שהנהו נית כנסת השני ליהודים והואשון הט־יווד לאשכנזים, טז8| הישיב החדי* ־־ עומד נחצו וני ׳הודא דדסיד בצד צפון, ודנהז היום גיהטיד "מנחם ציון".