Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 96

לוח איי־ךיש־אל הכללית הוקירה את החומר ההיולי שהוא נפעל ואינו פועל ו ש ר. מ ק ו ם ו ה ז!ט ן משליטים את החמימה האצילות וגבוה עליהם העליון והתגלותו בעלי. אולם דוקא ההפשטות האלה שהתכונו ללחום ברנשמיות האלה נתנו מקים לתועי רוח לתעות ולהתעות את האחרים שהגימימו את ההסשטית עצמן מבלתי יכולת להשיג דברים משוללי חוטר. ומה פלא אם הנוצאיירים שנימארו שטופים בעכו״ם נפלו על המציאה הזאת ומבלרזי יכולת להשיג יצור עליון שאינו גוף ואין לו שום משיג גוףהשתטשו כאמונה כקדושת עלי שכפו עליהם האישטעילים ויעשו אותו לאלהים להג׳מטת הנפש העליונה ומה גם כי במבטאים עלי׳ אל ועליון דומים זה רזה׳ והמאמר השגור על פיהם הוא : עלי גל־עלאה שאינו ערבי (בערבית ציל .יעלי אלתעלאז מוכיח כי הוא קדים לתקופת המחמדים׳ ובאמת נראה נה שריד מיפי האמונה בעליון או »ל הוא אדונים הקדמון׳ וחהכם אירדמנס מצא בפרטי החג מוחרם לכבוד חוסין את עקבית חג התטוז או אדוניס לפנים. זכיוצא בזה מציגו כי בסנת האצילות האלהית יכיל היה הכליף חאכם באטד אללה לעשות עצמו אלה והדרוזים מאמינים עד היום באלקותו ואחר כך קדשו את ושיר אד רין־שינאן שיש לנו לשער כי היה נוצאיירי. הפשרה הזאת בין הממונה כעלי ובין אמונת העכו׳ם לא לבד שעשתה את עלי למלהים כי אש נם יחסה לו את כל משיני האלהים הכנענים הקדמונים שירש אתמקימם. הנוצאיירים שכפרו באמונת הטושלימים אמרו כי עלי לא נולי ולא היליד׳ והוא יחיד ונצחי׳ יסורתו אור והכככים יזהירו מזו נגהו; הוא מאור האודות ולמרות היותו כלי משיגים הוא נוקע סלעים׳ חנע