Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 90

לוח ארץ ישראל 90 ויכריחם לבנות בתי מסנה בעריהם׳ אולם הם 'השכילו לבנותם הרחק מטושבותיהם, ובאשר שממו מאץ יוצא ובא שחקו ולעגו על משבתיהם, כמו שנראה מעדות הסתיר, היא שרת של אבו תימייה הערבי שע״ס נלמד לרעת את יחם המוסלמים אל בעלי הבת בעת ההיא. ואלה דבריו ז •בעלי הכת הארורה הזאת התסשטו בחלק גבול של סוריה ונודעו בארץ. הם מוקיעים לעיני השמש את עבודת דתם ותורתם ובל מ ושלטי משכיל שהיה לו שיח עמהם ידע ארחותיהם. גם הקהל הגדול התחיל לגלות את חקר מסתריהם שהיו צפונים וכמוסים עוד בימי ממשלת הפראנקים, וכאשר שבו ימי המושלמים נודעו בקהל מנהגיהם וטעיותיהם ומאז נהגו בהם דרך ארץ יותר מדיי, ובאמת נראה כי הכתה התחזקח כימים ההם וביחד עטה רבתה התנועה לשוב להבלי ימי העכו׳ם בקרב יושבי הארץ עד שמצא אבן תימייה לנכון להביא סדרים ביחם המושלמים אל הנוצאירים וכאשר התעוררו שאלות דתיות על המגע ומשא עטהם פסק אבן תיטייה כי שחיטתם טרפה אבל גבינתם רשות. ויאסור לקחת מהם נשים׳ ולקברם בקברי המאמינים, או לתת תפלה על מתם וכוי. יחד עם זה התעוררה השאלה "אם יש להשאיר בידי האנשים הבגד־בוגדים במושלטים האלה את הפקודות בצבא ושמירת המבצרים׳ טח שמוכיח כי תפשו בעת ההיא יד ושם בארץ אולם כחוק לכל מעוט הנמצא בקרב רוב קנאי בדתו נהפכה להם ההתודעות לרשות הזאת לרועץ׳ והפוסק מוסיף ואומר "האנשים האלה המכונים בשם נוצאירים כמו גם שאר ענפי הקארטאטים כתות מבעלי הסוד הם יותר כופרים מן היהודים והנוצרים וגם יותר מן העכרם׳ והרעה שעשו לדת מחמד גדולה מטה שעשו הכופרים הנלחמים בנו כטורקים הפראנקים והאתרים ". נהטשך דבריו הוא מעליל עליהם כי נתנו יד לפראנקים לכבוש