Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 88

88 י',fr איידיש־אל העתיק קלעת*אל־חוצן ובטבצר מאראטין שהנוצאיירים לא •שבו בהם מעולם. וגם בכבוש הערביים רניסעי הצלב אחריהם את ערי צחיון, לורקיא וחלב נחלת הכנענים לשנים לא שלחו ירם בנוצאיירים יושבי הכשרים וגם בזו לשים לב אליהם בכלל. ורק בטאההי׳א כאשר עשו הפראנקים הצרים על עיקה וטרבלוס הרג רב בנוצאייריס יזכירם בר העכראוס וגם המחבר הנעלם של •משעלות הפראים' הקורא להם כן: "הנוצאיירים אנשים עזים ונוכלים וצוררים לנוצריות"; אח״כ נשלו כל ההרים אשר מסביב בידי הפראנקים וטאנקייד גבורם הבקיע את מצודת »ביקישראל־ בטבור ההר. המלך צלאח־־אל־דין נלחם גם הוא בהר ובשנת 1188 נכבעו לסניו ראשי הנוצאיירים וישם טצב בעריהם .י צחיון, עיר׳ גיטהרטין׳ בלטונום, חוגר־בקם ויהיו לטס עובד לשולטן מצרים. בראשית המאה הייב בקשו בעלי הכת האישטעלית שהגיעה אז לשררה להבקיע להם מצודה בהר וילכדו את קדיום ואת כף בשנת »112 ומשם נתנו חתיתם על הארץ עי פי נו דעו בפי סושרי השדאנקים בשם •הרוצחים׳ וביחוד התפרסם נשיאם שיך־אל־גבל הידוע בשם •הסבא של ההר׳ אחריכן הוסיפו הפראנקים ללכוד את מצאה את רצשה ואת _קהיר וכוי. ומאז ישבו כתוך הנוצאירים אשר רבים מהם נתנו ידם לגבור המפואר מכת האישמעילים רשיר־־אד־דין שינאן, ותתעוררנה מהומות גדולות בארץ לרגלי התנגשות שתי הכתות, ביטים ההם קם לנוצאייוים משיה שקר אשר הבטיחם כי אם יצאו למלחמה לקראת המושלמים וענפי הדם בידיהם והפכו ההדסים לחרבות ובאלה יכלו את המאמינים׳ ויעשו כן ויתנפלו על המושלמים אשר בגבולם בעודם מתפללים במסגד ויבזו את כל דנושם ויאנסו את נשותיהם ואולם המוסלמים ששבו כתוך בך מתפלתם רדפו אחריהם ויעשו כלה בשודדים׳ וחמת המושל m!:••}■׳ .ri