Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 63

03 דרך מדבר פארך כזו. הכל כמו מזמין אותנו לנסוע שעה אל חוף הקסם לנוח מעט בצל עצי התמר הרעננים׳ ולקרר את יצרי גונו החטים והעיפים בתוך מימי הים. אכל המחזה המתעה הזה לא יושג על נקלה. כל מה.שנתקרב אל תמונות שוא האלו׳ כן תתוחקנה הן מאתנו! גבעות קטנות שלפני רגע היו נראות כמכוסות בהמון עצי תמרים רעננים׳ תופענה כעת לעינינו שוממות ועזובות כיתר חבריהן אשר כמדבר. סמלהתקות האנושיות! גםהן_טשלות את האדם בשוא נתעה׳ משעשעות אותו על ברכיהן׳ ומתארות לפניו עתיד נהדר בשלל צבעים מרהיבים׳ שימשך ככהבלי קסם את לבו, ומדי הגיעו אל המגדלים הסורחים באויר אז יוכח כי עודנו רהוק מהמטרה וזאמתית שאליהשאף׳ וכל תקותיו תכלינה כענן בקרי לערך שתי שעות התבוננו אל תמונות הקסם האלה ובבדידות הישימון הנורא היו לנו מחזה שעשועים לבלות בס את העת. לעת הצהרים הגענו אל נוה אמתי׳ לעמק תמרים שבצלם אכלנו את ארוחת הצהרים. ואחרי האכילה רכבנו הלאה לדרכנו. בדרום מרחוק הראו לנו הבדואים שלנו את פאתי ההרים שבם מצא קבר, החוקר הנידע סל מר אשר שם נפשו כבפו לעצר בעד הבדואים לבל יקהו חלק במרד הפחה ערבי. אחרי רכיבה מהירה תקענו את אהלנו לעת ינטו צללי ערב׳ ונצית מדורה גדולה למען ישיגו אותנו מלוינו הכדואים אשר הלכו דגלי מ״סכות* עד פה, ולכן פגרו מלכת אחרינו׳ בי רכבנו במהירות גדולה,ונשארו הם מהלך שעה אחת רחוקים מאתנו. חשבנו כי יבואו אלינו עיסים ויגעים מאד; אבל טעינו בהשערתנו. תכף בבואם׳ נפזרו לכל חח לאסף קש למדורה ואחרי כן ישבו סביב האש׳ ויספרו לנו זמן רב דברים שונים מארח חייהם׳ טרם שככנו לישון.