Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 62

בני ארהתנו הגענו אל המקום הזה׳ בעת אשר רעותיה החסידות עסו מפה בקול מר צורח׳ ששרט שריטה עמקה בנפשנו. לזכרון לחברה המתה בתוך החו^׳ מרמת י את נוצותיה היותר גדולות שארכן חצי מתר׳ ואשר באחת מהן כתבתי בספר את גורלה המעציב לזכרון לדר אחרון. השלכתי עליה מלא הפני חול׳ ואעל על הנטל׳ ואדביק את חבר• הנוסעים• פתאום ראה אחי בקצת השמים מרחוק׳ גבעה מאירה באור מזהיר ומבריק. אנכי שערתי כי זה אך ענן קל ככף איש׳ ולא יכלנו להשתות בהשערותינו השונות. אחרי זמן מה הופיעה מאחורי הגבעה אניה שממנה עלה עתר ענן הקיטור, היכול להיות כי פה הים? או תעלת הסואיץ? שני אלה לא יתכנו ובכל זאת התמונה מזהרת בכל שלל צבעיה לנגד עינינו. תכף תופיע אניה שנית שלישית ורביעיתז דפקנו בכל כה בגמלינו כי ימהרו לרוץ ארחי למען נוכל להתחקות על שרשי המחזה המוזר הזה! בכל רגע ורגע מתגלה לעינינו ביתר בהירות׳ תמונת הים׳ בזהר והדר מתנצץ שמש הזהב על פני מראה התכלת. כעת הננו מכירים גם את החוף. יערי תמרים גדולים ונהדרים משתרעים לארך גבעות החול, ערים מוארות באור מזהיר׳ עם מנהרות (Minarets) ובתים לכנים כשלג שתולות בנוה על פני חוף הים בצל עצי תמר ירוקים. לשון ארץ צרה בולטת רחוק בתוך הים׳ והיא זרועה כלה עצי תטה אשר ראשיהם מתנועעים ברוח ונשקפים כבראי בתוך המים. כעת הגענו כל כך קרוב עד איטר יכלנו להתבונן אל מרוצת הגלים ומשברי הים. קצף לבן יז על פני הגלים ככים סוער׳ גל אחרי גל מתגלגל ומלחך את אדמת החוף׳ אבל בלי שאון׳ לא ישמע כל רעש׳ כמו שהננו מרגלים לשמוע בקרבת הים. ומחזה הים בעצם הישימון כל כך יפה ומקסים׳ כל כך מלא הוד והדר׳ עד כי חושבים אנו כי מעולם לא ראינוהו כתמונה נהדרה ומלבבת