Luaḥ erets Yiśraʾel · 1903-01-01 · שנת התרס״ד - שנה תשיעית - 1903 · p. Seite 56

לוח ארץ ישראל 56 פארן הגדול והנורא* כאשר יכונה בתנ׳יך. לא קשה לנוסע למצוא בו את הדרך. לולא היה פה תלגרף אשר קרותיו הנמוכות הולכות ונאבדות לגמרי בפאתי הרקיע, כי אז הורו לנו את הדרך שרידי עצמות המתים המתגוללות פה זה אלפי שנים, לבנות כשלג מחם השמש הלוהט׳ והמציגות את הדרך בתוך המדבר הגדול. על הרב הן עצמות גמלים. רבות מהן נראות כמונחות זה זמן רב׳ כי בנגוע בהן עקבות הגמל הן מתפוררות ונהפכות לאפר לבן. משלל כל צבע מלא זהר של אור חזק מסמא עינים׳ משתרע המדבר לפנינו. אין עץ מתנועע ברוח, אין גבעה שתביא איזה שנוי במרחב המישור הגדול עד אין קץ׳ רק השמש בוער כתנור. הננו מעטפים את ראשנו ופינו במטפחות, את הקפדה של משי הננו פורשים למסך לעינינו. ובידינו הננו אוחזים את השמשיות העבות והנטויות מעל ראשינו להגן מחם השמש הלוהט. על הנוסע הרואה את המדבר בפעם הראשונה עושה כל זה וביחוד מראה העצמות הנובלות והיבשות רשם רע ומבהיל מאד, אבל מה קלו ויפו פעמי הגמל כתוך חול המדבר. כנראה הוא נמצא פה סהיסוד* שלו אף כי למראה עינים ברבצו על הארץ וטדי נטותו את צוארו הארוך בתוך החול׳ הנהו סמל המנוחה העצלה. אבל יקום נא מרבצו למען החל את מהלכו הרחוק. ואתה תשב על ראש המגדל המטלטל הזה. אז תתפלא על כח סבלנותו העשוי לבלי חת׳ בשקט והוד הוא צועד והולך במקום אשר הסום הגאה לא יעצר כח ללכת. :מי המים מחברים — וימי החול מפרידים בין הארצות. ולולא היה הגמל באמת •אנית המרבד כי אז היו המדברות לעמי המזרח. כהרים רבים בלת, דרוכים מכף רגל איש. מה נפלאה היא תכונת גופו וכל אבריו באלו לא נברא לבתחלה אלא לתכלית זאת. רגליו כל כך חזקות