Luaḥ erets Yiśraʾel · 1902-01-01 · שנת התרס״ג - שנה שמינית - 1902 · p. Seite 66

מהמקום שהוא גר שם. ובעירנו הננו נזהרים לבלי צאת מהרחוב שהננו יושבים בה. אך אם אחד מאתנו ישבות את השנת בעיר אחרת ילך את כל העיר רק לא חוצה לה. בליל השבת ויומו נתפלל שבע תפלות.— את חג הפסח נחוג שבעת ימים וביום הראשון וביום השביעי מקרא קודש׳ ובו וכןביתר המועדים נשבות מכל מלאכה כמו ביום השבת! והימים שננתים הם כמו הוה״ט אצלכם. את מצותינו נאפה בכל יום ואותם נאפה על מחבת ולא נניח אותם להחמיץ כללי אך מלח נשים בהם, כי מלח הוא אחד מהשבע בריתות שכרת ה׳ עם ישראל כמו שכתוב "ולא תשבית מלח כרית אלקיך. כל שנעת ימי הפסח נשב כלנו באהלים כהר גחים, כל משפחה באהל לבדה׳ ואהל אחד גדול להצבור׳ ועם שקיעת החמה של ערב הפסח נקריב את קרבן הפסח על המזבח שנבנה למענו בכל שנה. לראשונה נודיע אנחנו הבחנים להקהל בשפת עברית וערבית את ערך החג הזה וסבתו, ואחיז נתפלל בשפת ערבית תפלה מיוחדת לשלום מלכנו השולטן יר״ה ואח״ב ישחטו השוחטים את הכבשים של כל משיפחה, ואחרי אשר יפשטום ויוציאו ■מהם את בני מעיהם ואת גיד הנשר, ויומלחו במלח, יותחב דרך פיהם שסוד של עץ ויועטדו בתוך בור גדול העשוי בעמק ההר הבוער מאש, ואת פי הבור יטיחו בטיט, והפסחים יוצלו באש התנור הזה על ראשיהם על כרעיהם ועל קרבם משך שלש שעות׳ ובחצות הלילה נאכל אותם בשיר וזמרה. והאמן לי ידידי כי טעמו בלשד השטן ואין דומה לו בכל מיני הצלי והמטעמים שנעשה נבל ימות השנה. אך הפסח שהננו מקרינים כעת הוא רק כעין זכרון לקרבן הפסח האמתי שהקרבנו ושנקריב כשיעטד המקדש על תלו. למחרתו ביום הראשון של פסח נשמח מאד ואיש איש יבקש מרעהו סליחה למען תהיה האהבה