Luaḥ erets Yiśraʾel · 1902-01-01 · שנת התרס״ג - שנה שמינית - 1902 · p. Seite 53

שיחה עש הכה־ג ישל ד,־שמרני: וזח טעכב את רגיתכס . הכה!: כ;׳ הדבר הזה הוא לנו ו*6וקה ולמכשול b ירכי ’ דביתנו. והטבע הזח׳ לאטד ב׳ טססד הזכרים •רבה הרבה על מסשר הנקנות נוהגי לא רק אצלנו כ־אגס אצל המוסלימים יושבי חיל שכם. אך המה יוכלו להביא את נשותיהם 'ממקומות אהרים. לא כן אנחנו, אתם לא תתנו לנו ננות־כס יכי יש לכם על זה ׳"חרם" י אנכי! חרם אין לנו על זה. כי חרם יאמר רק על דבר המותר שגדולי הדור גזרו עליו חרם ואסור טנזני גרר עבירה. אך ההתחתנות עמכם הוא אהור גמור, הכהן ז ואיך, הלא אנחנו מזרע ישראל האמתים. אנכי: אנל אנחני מתנהגים בחקי תורתנו על סי קבלת חכמינו נעלי התלמוד, ולכם כל דחקים האלה נטו :ר נחשבו ולכן אסורה לנו ההתחתנות עטבם. הכהן: אך כאשר יבוא המש'ת אז תתאחה אתנו. אנכי : 'יוכל דיות כי בבוא העת המקווה ותשובו לקכל עליכם את חקירתנו אזי אילי תה" האפשרות להתחתן עטכם.־ ־ ולמען הסב את שיחתנו מהענין המסוכך הזה הסבתי את שאלתי לעני; אהר , אנכי: חיש לכם בתי תלמוד ושסר לילדיכם . הכד,ן: לא. עד היום אין לנו שום ב־ת־למור לילדינו פעמים אחדות כתבת* אנכי לגדולי היהודים באירופה כמו להרב צדוק די כ הן. לח:י״ח,ר ה בא רוןעד מונה די ראטהשילד. אך תשובותיהם נשארו מעל. ועד היום אין לנו שום בית ססר ׳ וילדינו מהם מבקרים את בית הספר של הממשלה ומהם את בית הססר של הפרוטסטנתים רק כל אחר מלמד את בנו בביתו בשפתנו העתיקה,* אנכי! ואיך מצבכם כעת ביחס ליתר התושבים. הכהן : כעת האחרונה מן העת אשר נתישב' בשכם