Luaḥ erets Yiśraʾel · 1902-01-01 · שנת התרס״ג - שנה שמינית - 1902 · p. Seite 22

לוח ארץ ישראל 22 טגנה להרוח למען לא יבא העשן אל המחנה.—בימות הגשמים ידליקו אש בתוך המחנה לחמם את ידיהם ורגליהם וימות הגשמים המה ימי התלאה היותר גדולה להבדואי׳ ולכן יבקש לו תמיד מושבו בארץ הנגב אשר הקור לא ישלוט שמה הרבה. והבדואים הקרובים לארץ יהודה׳ ישכנו כימות החורף קרוב לים המלח. בהגיעם אל המקום אשר בו יחפצו לנוח יתן השיח אות בתקעו חרבו בארץ ולאות הזה יחנו. ג. האשד. ועבודתה אחת מהעבודות של הנשים היא ההגשחה על,גדול העופות• בעדן תבחרנה מקום מיוחד במחנה׳ תעשנה שטה לול עם מבוא צר אשר דרכו יכנסו העופות בערבי השמש לבלתי יהיו לאבלה להשועלים הקטנים .— בערב יום מסע הטחנה ממקום למקום תמהרנה הנשים לקשור את רגלי העופות׳ ותשימנה בסלים מיוחדים לזאת, או יתנום פשוט על גב הגמל או החמור ובהגיעם אל התחנה החדשה תטהרנה להתיר את רגליהן למען ירוצו סביב האהלים ויתרגלו אל המקום החדש. על הנשים להשגיח גם על *החמורים הפרות והכלבים , ולמענם תאספנה אחרי ארוחת הערב את העצמות ׳ ולכלביהן יקראו בשטות נכבדי החיות כמו "ארי הליל"׳ ,׳נטר" "שחר", ואך אחרי הבהמות למקום המרעה אשר מחוץ למחנה תלכנה נערים ונערות קטנות. כרחוק המחנה מן הישוב כן ימעטו צרכיו׳ וכלעומת קרבתו להישוב כן יגדלו צרכיו. אך אז תשתמשנה הנשים בשעת הכושר, אם קרובה היא אל אחת הערים כיפו או עזה לשאת העירה מתוצאות אדמתן ובהמתן למכירה׳ כמו חלב׳ גביגה וחמאה, עופות זבצים, ובימי הקציר גם חטים רמעורים, וכהפלחה כן תשא