Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 158

לוח ארץ־ישראל 15S שהשינום במחיר יותר זול מעט.— ומאשר כ־ בתכונת העלון או הגיחון נבוכו רבים מהחוקרים׳ לכן אמרנו לברר את מקומו׳ תכונתו וסבת עלית וירידת מימיו׳ ותכונת התעלה שאצלו׳ ועי״ז יתכרדו כל הכתובים המזכירים את הגיחון והשלח. ככר נחלט הדבר כי השלח הוא הגיחין׳ כי כן מתרגם יונתן בן עיזיאל את מלת גיחון —»שילוחא" יט״א אי ל״ג)׳ ולרעתנו השם ניחון הוא שמו ר,עקרי׳ והוא נתן להטעין ע״ש נוחו מתחת להקרקע מבלי״קלוח כרוב ד׳מעינות. ורק אחרי אשר נחצבה התעלה איטר נכחה ישלח את מימיו לעמק הט־רופיון וגיא בן הנום כאשר נזכיר יוזה היה בימי מלכי יהודה .ולא יאוחר מימי מלוכת חזקיהו) נקרא גס בשם -שלח" (ישעיהו ח׳ ר.), ועתה נבאר את מקומו ותבונתו: השלח או הגיחו; הוא בזרוע הדרומי של הר המוריה (הנקרא בכודק וגם בסיהז״ל בשם "עפל"). בשש עשרה מעלות נרד לאולם מערה מקורה וממנו נרד בארבע.עשרה מעלות החצובות על פני חצי רוחב המערה׳ לגוף המערה או המקור, אשר בה יקוו טי השלח׳ והבל חצוב בסלע ההר. גורל המקור, 3.60 מטר באורן־׳ובמחב 60 .1 מטר׳ גבהה יותר מקומת איש וקרקעיתה מלא אבני חצץ קטנים. המים נובעים לאט טבלי קלוח ושאון מתחת להמעלה התחתונה׳ פעם פעמים ונם ארבע פעמים ביום (לפי מצב עתות השנה). נעת עלית המים יגיעו עד יותר מחצי קוטת איש, ובשאר עתות היום אחרי לכתם דרך התעלה שנזכיר. יגיעו עומק מי המקור, רק עד חצי המטר.-סבת הנביעה החולפת הזאת תבואר באופן זה ז בסלע ההר מתחת להמעלות הנזכרות ילאטר לצד מזרח של המקוה), נמצאת ברכה אשר ידי הטבע כוננוה׳ המקבלת מימיה מפלגים רבים׳ ובהברכה הזאת יש צנור סתום היטב אשר ררכו ילכו המים למקום מוצאם הגלוי