Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 159

ISO השלח או הגחון ילהמעלה התחתונה של המערה). הצנור הזה יחל מעט מעיל קרקע הברכה "נולה למעלה עד מעל פני הברכה ופה ין;סף בדמות ב ר ך ויורד למטת ער מוצאו. ועל פי תבניתו נוהג בהשתפכות מימי הברכה ח ק־ה ד י ו ם י(העכער). והוא! במלאת הברכה מים עד השוק העליון שלחצנור אז ירדו כל טי הברכה דרך הצמר. אולם בטים יקיו מים בהברכה עד השוק העליון׳ יעטרו המים במקומם ולא יצאו דרך הצמה השלח הוא בצד מזרח של העפל (שהוא הזרוע הדרומי של הר המודה) והמבוא אליו הוא בנחל קדרון המפריד בין העפל (שלמערכו) ובין הר הזיתים (שלמזרחח. והמבוא להשלח היי גס בימי הבית הראשון מחוץ לחומת העיר, אם כי ראש העפל היי בפנים העיר, ועליו ישבו הנתינים(נתמי׳ י״א כ״א>למען יהיו סמוך למי השלח שממנו הספיקו מים לבית הי. וכאשר רצה המלך חזקיהו לבלי ימצא סנחריב וחילו מים בבואם לצור על ירושלם צוה לחצוב תעלה בכותל המערבי של נוף המקור. דרך כל רוחב הר העפל למען ילכו מימיו דרך התעלה הזאת לעמק הטירופיון שבמערבו, שהעמק הזה והר ציון כלו (גם חלק ההר שכעת הוא מחוץ לעיר) שבמערבו—היו בתוך העיר, ובקצה התעלה עשה ברכה גדולה(ששרידיה נכרים עד היום) שבה יקוו מי השלח לתשמיש יושבי העיר, ויתרם ישקו את ננית המלך <נחמיי ני ט׳׳ו) שהיו לפי הנראה במקום גנות הירק הנמצאים עד היום בגיא בן הנם׳ ואת המבוא למערת השלח שהי׳ מחוץ לעיר סתם באבנים ועפר לבלי יודע לאיש. ובזה יובן ספור המאורע הזה המסופר בדברי הימים יב׳ ל״ב לי) שכל המבארים נתחבטו בבאורו, לאמר; והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון׳(לאמר מבוא המערה שנכחה יבואו דרך המעלות הנזכרות להטעין.ותהיי׳ מלת ׳-העליון" מוסבת על מלת "מוצא" לא על מלת "ניחיך,