Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 129

השועלים קמו ממקומם ויקחו את מעדריהם וילכו לעבודתם, נם אנכי והיהודי השועל והאיש שבא אתו קטנו ממקומנו, אני חשצתי לשאל את השועל, מה יענה על דברי הערבי, אשר כמדומני צדק מאד בתוכחתו וגש חשצתי לסשר לו את מצוקת נפש בתו תלמידתי• והנה האיש הבא אתו הקדימני ויאמר: דברי הערבי הזכירוני את המסופר סוזובת הלבבות" ב״שער ד,בטחון׳ כי אחד השמשים שהלך לארץ רחוקה לבקש מזונו שנע באדם אחד מעובדי האלילים, ויאמר לו : כמה אתה בתכלית העורק ומיעוט ההבנה בעבודתך באלילים■ וישאלהו האמנושי .למה אתה עובד #׳ ויענהו השדושין אני עונד הבורא היכול המכלכל האחד המטריף שאץ כמוהו. האמגושי שידע את מטרת בואו של השמש, אמר לו פעלך סותר את דבריך »אילו היה מה שאמרת אמת, היה מטריפך בעירך כמו שהטריפך הנה, ולא היית טורח לבוא אל ארץ רחוקה כזאת". ונפסקה טענת השמש, וישב לארצו וידרנדר לבלי צאת מעירו לעולם. —מה אומר ומה אדבר! ענה הפועל, הערביים האלה, החיים חיי דלות ושפלות אשר צרכיהם מועטים מאד, להם קשה- להכין איך לא ישמח האדם הממיח ששים פראנק לחדש . אבל אנחנו הלא נדע את הערך של י <) פראנק לחדש. מה יכול סכום- כזה להסשיק למחית בעל אשה ובנים, לשכר דירה, הסקה, נעלים ושמלות, שכר למור, רופא ורפאות, וכד וכוי. ולו הרוחתי ששים השדאנקים לחדש עכ״ם מדי חדש בחרישו בכל משך השנה, הסתפקתי בהם׳ ולא כ; עתה, אישר כארבעה וחמשה חדישים בשנה אין פה כל עבודה בכרמים, ולא כמו ׳שהערבי אומר רק חדיש או שנים, ועבודת הנטירה! כטח משלמים בשכרה? הלא הערבי נוטר את הכרם בשכר מצער מאד 7-יי מג׳ידיות לחדש (לערך 30 פראנק), האם ישלם לי הכורם שכר ענידת הנטירה 17