Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 126

11צ1 לוח ארין־ישראל אל אחד הבומים ואתבונן בעבודה, ואולי אצליח עי׳יז לגרש את השעמום מלבי. ובעברי כברם פגשתי כחבר ערביים פלחים פועלים היושבים וסועדים את לבם בסעודת הצהרים. איתפאדאל :א חאואג׳א איתראדא טאנא יהככד אדון לאבל אתנו) קראו אלי הערבים. -סחט; אל־אסי״א (ינעםלכם אבלכם) עניתי להם כמנהג הערביים. ואחר כן הקיפוני הערבים בשאלות שונות : מה חפצך פה? את טי אתה מבקש I אולי דרוש לך בעל הכרם Y ואען להם כי לא נדרש לי מאומה רק באתי לשוח מעט.לקחתי לי מקים על גבעה קטנה אשר מנגד למושב הפלחים, ואשב. אחרי שעה קטנה הרימותי את עיני ואראה שני אנשים מאחינו הולכים וקרבים אל הכרם. את אחד מהם הכרתי, הוא הפועל, אבי הנערה תלמידתי, שהרגיזה את מנוחתי, והשני איש בלתי נודע לי, ואקום ממושבי לגשת אליהם ולדבר את הפועל אבי הנערה. אני משתי אליו. והנה אחד הערבים מהמסיבה קרא את הפועל היהודי כשמו ויזמינהו לשיבת אצלו כי יחפץ לדבר אתו, הפועל עשה בדברי הערבי וייטב אצלו. -שמעתי עליך, אמר הערבי. ני גם אתה מתעתד לנסע לאמריקא או לאוסטרליה? הגם לך צר המקים פה? ־־מה אני )• השיב היהודי את הערבי גם הוא בשאלה, האם אני עיטרתי פה מעבודת הכרמים יטאוכל עתה ללכת בטל באין ענודה! ומאין אחיה אני וביב I, —איך זה ללכת בטל באין עבורה? שאל הערני בתמיה׳ האין עתה עבודה בכרמים? כמדומני כי גם עתה שהבארון עזב את המושבות, והמעמד של הקולוניסטים הורע, תוכל אתה לקבל ששים פיאנק לחדש!