Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 124

24 ן ליה ארין־ישראל אין באוסטרל־א בתי ספר עברים, אבל את ח קח אהד מפד. ספרים עברים, גם אנכי אתן לך ספרים אחדים כספרי למזכרת, ואולי יקדו לך אביך מורה פרטי לשפת עברית. — נם אנחנו׳ קראו פה אחד התלמידות, נתן לה ספרים עברים למזכרת! ואם רק תחפוצי, הוספתי לאמר׳ תוכלי ללמד גם שם! התורה לא בשטים היא ולא מעבר לים היא כי אם בפיך ובלבבך׳ ואין לך דבר העומד בפני הרצון׳ הכלל הזה הלא אמרתי לכן בנותי הרבה פעמים. הילדה חדלה לככת׳ אך הכרת פניה ענתה כה כי דביי נהוטי לא הרגיעו לגמרה את רוחה. בין כה וכה ושעת הצהרים הגיעה והתלמידות קמו עצובות ותלכנה לבתיהן וגם אני עזכתי בלב נרעש את בית הספר. עברו ימים אחדים וכמעט שהסכנתי בעצמתה של הילדה בת הפועל׳ ויהי באחד הימים, בקראי (טרם החלי ללמד את ד,שעור) את השם א..,. מתוך רשימת ה תלמידות׳. — ינעדרת"!ענתה חברתה, ותוסף לאמר׳ היודע אדוני מדוע היא הסרה היום? היא אמרה לי שאביה ציה עליה לחדל מלכת לבית הספר ויי העזר לאמה בבית, כי הן מתח־לין כבר להכין את עצמם לנסיעה. כמה בכתה תמול לפנינו בצאתנו מבית הספר זבערב בהיותנו בביתה׳ הוסיפה הנערה לספר באנחה. אנחנו נסינו לנחם אותה ולדבר על לבה. ״מה יש אמרתי לה׳ אם תלכי׳ הלא כל טורינו יתנו לך ספרים ואביך י קח לך שטה מורה פרטי ולמדת. אך היא נתנה קולה בבכי ותען: ללמד אולי אוכל גם יממה, אבל בארץ י ים ר א ל ל א אה יה׳ ועם מי אדבר יממה עברית ן־ הלא שמה מדברים רק אנגלית׳ וללמד ניב אינני יודע אם אוכל׳ כי מ׳ יודע אם שים יוטב מעמר אבי כיב עד שיוכל