Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 75

מ ח־ י י '70 הפחחים מב־ת להם ליס!־. להכבודד, בבנות׳ מאד נכבדת, שרתי בגבירות קטרינה חמהללה האל הוא חי וקיים: אחרי השאלה הראשונה לשלומך היקר לנו, ואשר זד ד״־א עיקר הכתיבה, ואשר לזה נתפלל מדי יום ביומו, וכי תשאל־יי לשיומנו, דודות לאל בריאות גופנו הוא טוב ואין אנחנו עושים דבר, כי אם שואלים לשלומך אשר הוא עיקר הכתיבה, ואשר לזה נתפלל מדי יום ביומו. יעל שתשאלי עוד מרוע אין אנחנו כותבים אליך, הן ארבעה מכתבים כתבנו אליך, שנים שלחנו אליך על ידי הפוסט, ושנים על ידי בעלי הנמלים, ולמה לא קבלת את המכתבים לא נדע, מבטיחים אנחנו אותך כי יש לנו נחת רוח ממך ומתפללים אנחנו אל הבתולה אם האהוב כי תהיי אתנו יחד במהרה ובזמן קריב .... ושאלתנו טעמך היא, בתנו האהובה יד,כבודה, לשלוח לנו שתי קערות עין על ידי בעלי הנמלים ..... את רצוננו הנדנו לך, ועתה בארי לנו את חפצך נם את. האל הוא חי וקים. מתפללים אנחנו עבורך בבית התפלה הקדושה והמבורכד, הלבי. המכתב יעלה ויבוא לכתובת הנכבד מאד מר בזיל יחיה ויקום. ג׳ידים וחליל. עטאלה בן שבנינו דורש את שלומו. וטבקשהו למסור המכתב להשרה והגבירה מאוד ככודה קטרינה. בכלל הפלחה היא אשת חיל יתר מצוינת מהאשה העירונית, אולי הוא יען כי ח ם שיה היא יתר ממנה׳ ללכת בכפר יסניר, מגולים, ועיניה צופיות על העבודה כבית ובשדה. בבוא אורחים אל בית הפלח לא ירבו שיחה עם האשה׳ כי המלחות תשמשנה את הגברים אך בעת האכילה׳ ולבד זה משבנה דומם ולא תקחנה חלק בשיחותיהם. 'נש־ם אורחות אינן מצויות מלבד כימי שטחה, בלידה או כנשואין, כמו ’»:תכנו למעלה. הנער בהיותו כבן שתים עשיר,׳ ככר יצא