Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 73

שחיי ד, פ ל ח י מ ,?ך ברישכח־ם והשענות שהלל המשורר את אשת החיל לאטר ז ידיה שלחה בכישור ונסיה תמכה סלך ... מרבדים עשתה■ לה ובו׳ (משלי ל’א>. בשוב דיפלהות מהעיר , לכפר מושבן בטרם בואן לביתן תשבנה ותחשכנה את אוצרן׳■ הריח שהרויחו היום׳ ותצורנה את הצרור׳ למען לא יראהו הבעל ולא יא־וב לגנבו. בעתות החופש תעשה הפלחה מלבושים לה ולבני ביתה והמלבושים הם פשוטים מאד: כתונת ארוכה ועל הכתונת קומבס (מעיל) לימי החורף עבור הבעל וריפלחה היא תלבש אך כתונת ארוכה מבד כחול. וכנפות בית היד ארוכות ורחבות ומטפחת על ראשה׳ כמו שבתבנו בפרק ראשון. כבוס הבגדים יעשה על יד הטעין הקרוב אל הכפר או לפעמים לפני החדר עיי מים חמים. בבתי פלחים אחדים אשר תרבות של גמלים ובהמות נסות להם׳ תמצא גם טחנה לכישעין, ועל הפלחה לטחנן ולשורן במים להכינן שתהיינה• גכונות למען הנמלים והבהמות האחרות בבואן מהשדה.- האשה תקרא בשמה ועל שם אביה׳ למשל’ אם שמה. «פטמה" ושם אביה "עלי" .תקרא בשם "פטמה עלי". אבל אח־י לדתה בן או בת תקרא על שם "אם אברהים" או "אם פטמה", ולפעמים גם טים הולד לה בן או בת תובל■ לד,קרא כשם ,׳אם עליי׳ לאמר כי אם תזכה ותלד בן הלא יקרא על׳ עם אביה עלי׳ לכן תקרא למסייע בשם "אם עלי"׳ אך לעולם לא תקרא על שם בעלה, כי גנאי וחרפה הוא לה. ח. החינוך. חינוך הילדים אצל הפלחים הוא חדון מעורר עצב נורא,׳) *I נהעוכים האהרמות יפרה מסשלת;ו הדוניגוד. •ריר. נחי ספר ככל :!־ ז־«יי וההורים גווכרחים ל׳סלח את ילדיהם קרוא וכתוב . והדני •דזר •וכל להיווינ- ״r «צג ההנוך כעתיד . העורך 1U