Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 68

י*ודז אר־ך־שראל 8 ח לירוימלם בביתין (בית אל> ג*י3 (גבעון) .רמאלר ונצרת ירנו התאנים .— והעיר סאלט (מלכה) שבעבר הירדן מהוללת בתאניה ובצטוקיר. בירחי חשון וכסליו יבשלו הזיתים׳ ואז עבודה רבה להפלחות, אף כי רוב העבודה הקשה הזאת תעשה על ידי הפלחים׳ אך קבוץ הזיתים מוטי, על הפלחות׳ ובאספן את הזיתים לתתם בשקים, תשיר האחת את הפתגם: "זיתים כאתמגים" ■לאמר הזיתים יהיו באתרוגים. ורעותיה תשנעה ותשלשנה בלחן ידוע את הפתגם הזה עד אשר תחל פלחה אחרת לשיר ן פתגם אחר קצר כזהי ובנתנם את הזיתים בד,שיקים׳ לא j •תשכחנה לבטא את המרים "בשם אללה" לטעז לא ישלוט | השטן בדבר השמוי מן העין. הזיתים יובאו או יולכו אל בית j 1הבד שישנם רק כהכפרים הגדולים, השטן היותר טוב הוא היוצא מן הזיתים הראשונים אשר הפלחות ידכום בי; שני אבנים, ־ושטן כזה צוה משה לקחת אל המשכן "שטן זית זך כתית*(שמות כ״ז כי). בזטן קבוע תלכנה הפלחות והעלמות הצעירות קיערה להביא! גזרי עצים להסקה, וההליכה היא הליכה של שטחה. ובגיל הלוך תלכנה ומשוררות שירים שונים. לאזני הזר אשר איננו רגיל בשירי ערב לא יונעם הקול הזה וישמע כמו קול יללה׳ אך באמת מלאים השירים האלה רוח שמחה וששון. הפלחות מרכישות את ■עצמן חפשיות בהיותן לנדן ואין איים אתן. ויביעו את רוחן חסיטי. -תוכן השירים ה־אי״כי נושאות העצים הן עלמות יפות הנושאות מתנות ותימורות לאהוביהן אשר ילכו לקראתן לחבקן בזרועותיהם". ומזה נראה כי היי החשש אשר חיו לפני ימנית דור ודור נשאר עוד אצלם בחזיון ומליצה. בפחמים לא -ישתמשו תמיד הפלחים להסקה׳ ואך כאשר יעשו פחמים נהכפר׳