Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 66

GG לוח ארק־ישראל הפלחים על פי הרוב לא ישאו שתי נשים כמעשר, העירונים. פתגם הוא בפי הפלח כי גם הנביא משום שלום בית החזיק את נשיו בבתים מיוחדים׳ ולזה דרושה הוצאה יתירה אשר לא כל אחד יכול לעשות.— בימים הראשונים שאחריי החתונה שיחם והגיונם של בני הכפר הוא על דבר הצמד החדש, וזה לזה ממלל לשבח או לגנאי על היי הזוג החרש• ז. החיים היומיים. עבודת האשד. תחל —כאשר כתבנו בפרק ב׳ וג׳ - בהבאת המים מן הבאר בנאד על שכמה או בכד על ראשה׳ והטה יאצרו בכד גדול העומד בפינת החדר המכיל בקריו את כל המים הדרוש לשמוש הבית, לשתיה לרחיצה לכבוס ובשול. — אם מקנה רב להפלח ועדרו גדול, אז חליבת הבהמות על הפלחה. והחליבה תעשה באופן כזה; רגל העז או הכבש תשים בין ברכיה, בידה האחת תחזיק את הכלי ובידה השגיה תחליב. אם הכפר הוא סמוך לכרך תשא הפלחה כד חלב העירה למכירה , וערמתה רבה לערבב מים ברחלב׳ ובכ״ז תשבע שבועות חמורות כי חלבה נקי מתערוכות. ועד כמה יש ממש בשבועיתיר, מספר כותב המאמר "כי פעם אחת אמר להסלחה —שזה עתה נשבעה שאין כל מים בחלבה—בבקשה ממךכי תתני בהחלב לכל הסחות מים זכים ונקיים. ותמהר לד,שבע שנית כי מבור איוב תשאב מימיה״!).— גם חלב חמוץ תביאנה העירה למכור בכדים קטנים. הערביים יאהבוהו מאד וילפתו בו את סתם. בהסל אשר על ראשהתתן הפלחה את כל 1, מקום הנא־ היא כקצה הדדימ׳ של נחל קדדון מזל קדן דרזמית מזדהית ד.־ הזיתים, והוא "עין •נל* הנינה פעמים רניית ננה׳ק ומימיה מינים ונקיים■ יננלזת המי: מרבודזר. ניוושלג ׳.ניא• נני ה:6ד סיליזאן את מימיה לירושלים לשתיה