Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 65

ס ח י י הפחחים יתרה דרוש לחלוקה כזאת לחלק כבוד לכל אחד ואחד כפי ערכו. ולכן אם בעל הבית הוא באמת נכון וחכם יניח את ד,אורו עם הבשר בהקערות דרשה לר,מסובים לקחת כל אחר חלקו כאשר יבחר׳ למען לא יבוא הוא לזלזול אורחים, והמסובים יהדרו להניח שירים בהקערה משני דרך ארץ• והשירים האלה־ יאכלו אחרי כן הפלחותי). ובכלות כל אחד מהקרואים לאכול יביע לאמר ג "חמד אל אללה" (שבח לאל) וזה האות כי אכל לשבע׳ ואז יגישו מים לשתות. ואחרי שתותו יאמר עוד השעם : חמד אל אללה! והמסובים יענו "נעימן" (ינעם לך'׳• ואף הוא יחכוןנגר המברכים ויענה ויאמר: "כתר כךד״.(ירבה הילך*. אתרי גמר הסעודה יגישו לכל אחר ואחד מים וסכו; וירחצו ,׳מים אחרונים* ואח׳׳כ יגישו את הקפה וכל אחד ואחד מביע ברכתו לבעל השטחה וגם הוא יברך את אורחיו ואח׳־כ יפטרו לבתיהם. והקרובים יתעלסו כבית הצמד החדש עוד ימים אחרים אחר החתונה•— הכלה לא תחלוץ בעצמה את מנעליה ורק החתן יחליצם מעל רגליה אתרי שלמו בעד הכבוד הזה מגידי או שתים. אלמנה כי ת נשא לא ירבו לשמוח כבחתונת בתולה, ואך הקרובים יתאספו יחד ישירו שירים׳ ויובילו את הכלה לבית החתן׳ והלוקח אשד. שניר, על אימתו, אם הכלה היא בתולה כל המנהגים הנוהגים כהחתונה הראשונה נוהגים גם ממניה. יאת אשר הננו קוראים בכי,*ק בשתי נימי אלקנה חנה ופנינה מאים אנחנו עד היום תמיד אצל הפלח בהיות לו שתי נימים האחת תצר את רעותה ותכעיסה גם בעם• גם יש מימל כסי הסלחות : •בימער השמים כתוב ורימום שנאת כלה וחמותה׳, *> טע־ן הטנינ הזה נופר פדר 1יל: •אין ט•*־׳,־׳) פא-,נאלם: אפל «ש־’,־’[, 6»ה ־קערה־ vJ־,pr נ־נ נ'1, ־ע״ש Mtsirs די׳ר. טש־יוין העורך 9