Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 64

לוח ארץ־ישראל 64 הבלה ויססיוה להחתן העומר על פתח ביתו, חל ראש הכלה ישימו כר מלא מים, ועליה להבנה החדרה טבלי תת להחת; לנגוע בחרבו בהכד, ואם הדבר היה יצליח בידה אות כי היא תהיה עקית הבית ותמשול בבל. בצערה על מפתן החדר תהגה מיד : "בשם אללה" למען לא תהיה שליטת להשטן־ ומיד יוסר המסוה ופניה המשוח בצבע או בניר מוזהב יראה לעין כל׳ ואז יקשרו כנפות בגדי החתן והכלה יחי׳ אך הבנף השני שיל בגד החתן פרוש על הבלה1). האורחים יגשו אל הצמד וידביקו מטבע אל מצח הבלה. ובנפול המטבע אל כנפי בגדיה יאמרו: ״והיתד, זאת למזכרת אהבה לנצח והנאספים ימהרו להרים את המטבע לבחון את שרה ולהביע תהלת הנותן. בחוץ לפני הבית ישחקו הצעירים ביריה אל המטרה ועור מיני שחוק שונים . הטולא או האיטם (חזן* עומד לפני הצמד שואל את החתן אם חפצו בבחירתו סלנית בת סלני׳ ואת הבלה אס חפצה להיות לאשר, לפלגי בן פלגי, ובאמרם הן, ית; יד האחת ביד השני ויקרא פסוקים אחרים מהקוראן ואז יברך את הצמר ובזה תם סרר הקדוש־ן. - בחוץ לפני הבית שוחטים כבשים ועזים, עוישים אח גדול, מבישלים וצולים, חותכים את הבשר לחתיכות ומבשלים עם אורז ובשמים,וכל מלאכת הבשול יעשה על ירי הגברים, ועל הפלחות אך להביא עצים להסקה ולאפות את הלחם. מלאכת האפיר, והבשול תארך עד שלש שעות, ואז יברכו הגברים על הלחם בהביעם : "בשם אללא" ואוכלים את האוח והבשר מקערות עץ. לפעמים ישתדל נעל הכית לחלק את הנשר לאיש איש לפי ערכו, וחכמה ובינה U הנזנרנ הזר. .קיום נ,אד הנר•!זכרונו נזכר כרוננול״צ' לנינווא-ן ניט■ •טס־ט חאזופטים דית (ני טי1, וכסס־ר נסיעל •זכירהו הנניא יחזקאל (ט״ז חיי ואסרו•* ננסי עליך העורך.