Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 60

■ ,>ן) לוה ארק-יימראל בכתבי הקדש: יוסף נתן לאחיו חליפות ימטלות, שמשון הגכור הבטיח לתת חליפות בגדים לפותרי חרתו< וגם גחזי מימרת אלישע רץ אחרי נעמן לבקש צמד בגדים. כשמנת ימים לפני החתונה׳ אשר תוחג רק בהחצי הראשין של החדש׳ ישלחו הזמנות להשבנים ולהקרובים להתאסף בבל ערב וערב בכית הורי הכלה להתעלס באהבים, לשתות קפה ולעימן אשיימות!). החדר יחולק לשתי מחלקות או כתות : האחת בראש החדר בעד הגברים והימניה בעד הנימים׳ ולכל אחת מהן זמר ורקוד מיוחד; הנימים תחלנה לשורר ושיריה ן הם שירי אהבה או ימירי גבורים, ואחרי •מוררן חרוז אחד או שנים תיטימנה אצבען בתוך הפה׳ הלימון יתנועע׳ ומנרונן תוציאנה את הימרקה "לו-לוי—לו—לו" המורה התפעלות ועליזות, והימרקה המוזרה הזאת מתסימטת בין בנות הכרך כאשר בין בנית הכפר: ■והגברים ירקדו יחד: חמשה או שימה פלחים יקחו איש את יד רעהו וירקדו במעגלה מסביב ובתוך עימד פלח אחד ובידו חרב׳ .מאכלת, חנית או רק מטפחת, והוא ישורר חרוז משיר ידוע ולפי תנועת החפץ שבידו ירקדו המרקדים מסביבו ויחקו את תנועותיו, גם קול התוף ילוה לימיריהם ומנגינותם׳ ועליו יתופפו שתים שהן שליט• לאמר שתי הכהות בצרו האחד והאחת בצדו הימני׳ ולקולו יתלהבו הפלחים ברקוד של שמחה הזה׳ אך בעיני איש אירופי הוא רק מחזה עצב ואיננו מעורר בל רגיט של יממחר" ויותר טוב ממנו הוא מחול הפלחות המעורר למצער:איזה דגש של שמחה. וזה סדר המחול : אחת או שתים י) באשישד. או נינילד■ יעשנו בני ארין דקדס 8ץ צאכאק סוסי ד,נח־׳! נשס «ינ׳נאק, אשי "1גודל דריפותו א׳ אפשר לעשני כ״א אד,ר׳ אשר ירד,עודו ננוים ואדר’ *שר יעכיר דעשן דין א:ינ נדשז דנדון ננקכוק נזלא :׳פ. ודש: «אשישד׳ יוקורו בלשנן טירנך ונתקבל לשפד ערנית ידיראת־ בקבוק של ויונית, העורך