Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 61

תצאנה מהשורה׳ נם־ה תשורר ובידה תאחז חרג או מאכלת אשר תניפהו כתנועות קצובות לפי תנועת רקודה, ורעותיה תענינה אחריה בתום כל חרוז םתגם-הוזר. שיריהם" דם על סי הרוב בנוסח כזה : א עלמות יפות שושנות נחמדות מלאות טעם וחן בוחרן ישמח בהן לגרר אין עינים גם בשחיורות יריח-־ אך פקח ונבון בלבנות יצליח.- ב מה יפו פעמיך -שלי את יפתי- חזך לבן כשלג׳ יפה את רעיתי- הסוסים רתומים החרבות נכונות יתעלסו באהבים הבנים והבנות. כעת הרקוד והשיר תקחנה להן הפלחות הצעירות את יחפש להניע את רגשי אהבתן לכדדרן רצתה נפשן בו׳ אבל דבריה לא יועילו כלל כי מכור ימכרנה אביה לכל המרבה במחירה מהר ימתן׳ ואוי לה לרנעוה אשר תשרך דרכיה בכית אניד׳ז