Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 59

ד. £ ל דו י ם גז ח י י r>9 לשלש.—להפלחה אש הילה א־ן יל זכות להתערב בעדן הזה׳ אך בכ׳יז תשתדל תש־ד להשפיע את הפצה על לב בעלה׳ לזכות המיוער להיות חתנה׳ וכמעט תמיד היא נוטה אליו ודורשת טובתו׳ ולכן חזון נפרץ הוא לראות את החתן מתלחש את מחותנתו.— חתון אהבים הוא הזון בלתי נפרץ׳ אף כי יקרה אשר העינים השחורות שיל הפלחה הקטנה ילבבו את הצעיר אשר נפשה השקה בו׳ אבל האב הוא השליט גם על לבה ולכל אשר יחפוץ יטהו.— להנואל זכות גדול להתחתן, ועמו לא ידקדקו כל כך אודות המוהר והנדוניא. - את המוהר יחלקו בני המשפחה ביניהם ואת החלק הגדול יקבל האב׳ אבי המשפחה, וערכו יגיע לפעמים עד איזה אלפים גרוש יכל גרוש הוא חטשית הפיאנק בערך), אך לא יצער מאלף גרוש.— כעת החתין מחויב החתן לשלם חלק מן המוהר וגם ישחוט כבש בעד המסבים, ובעת השחיטה יקראו פסוקים ידועים מהקוראן. עשר שנים או יותר תעבורנה עד אשר יסולק כל הטוהר, ורק אז יש להחתן הזכות לדרוש את ארוסתו מבית אביה.— מהמוהר אשר יקבל האב מהחתן יפריש חלק בעד הכלה, אך תמיר מהדר להפריש החלק היותר קטן. גם מתנות,» על החתן לתת לבחירתו, והן: צמידים, אצעדות וטבעות של כסף סגים ומשובצות אבנים מרובעות אדומות, שחורות או ירוקות. ומלכד המתנות האלה מחויב החת; לתת להכלה חליפות שמלות׳ והן : כתונת׳ ח זן ה*) ומטפחת על ראשה לסי ערכו ומצבו; לפעמים עליו לתת כזאת גם לאם בחירתו או לאחותה,דרגם אחי הכלה ורב״ם מקרוביה יררשו מאת החתן חליפות שמלות. ומנהג מתנת שמלות יש לו ישוד הע־רך העירך ') הונו על' סאה טהר ,׳נ,חן (נ־איטיח ליד 2) טעיל קער דטניע עד הטחטב.