Luaḥ erets Yiśraʾel
- Journal
- Luaḥ erets Yiśraʾel
- Volume
- שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901
- Date
- 1901-01-01
- Page
- Seite 58 (sequence 98)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 62% known words query
- IRI
…/4789469-6448703--1598-4793797- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
h לוח ארידיימראל 58 להאורחים כנהוג. כל אחד יקח את כיסו ואחרי ימתותו יברך את כעל הכית לאמר : ״תמיד כזה!״ והוא יענה לאסו : "וכשטחתכם!" ואחרי כן ישנו אל הסעודה ויאכלו את הכבש מכושל באורז! אך הפלח ות אינן לוקחות חלק כהסעודה הזאת, ואך כאשר אכלו הגכרים הים שנעו והותירו׳ תאכלנה הן את הש:;ם. החתן יכול לדרוש אח הכלה מהוריה תיכף אחרי מלאו את כל תנאי החיתון׳ ויקרה לפעמים כי החת; יקח את הכלה מכית הוריה בהיותה אך כשש או כש:ע שנים. הפלחה גם בימי הריונה תענור כל עבודת סרך עד רגע לידתה. וידענו פלחה אחת אשר נשאה מכפר מושבה סל ירקות לבית לחם׳ בדרך אחזוה חבלי לירה, ותלד בן׳ ותחתלהו בכנף בית ידה!)׳ ותוסיף ללכת לבית לחם■ שטה מכרה הכל׳ ושבה לעת ערב לכפר מושכה עם בנה הנולד לה. ה. התחתנות. ושדוכים הפלח ככל מוסלימי לא יוכל לקחת לו לאימה אחת מן הקיובות ההן? האם, האחות! הדודה (אחות האב דוקא>, בנות האח או האחות, וגם אימה אל אחותה לא יוכל לקחת, אבל אחרי מותה או כגרשו אזתה מותר באחותה, גם אם וכתה לא יוכל לקחת, אכל במות האחת או בגרשו אותה מותר בשניה. החתון יעישה כאימר כתבנו למעלה לפעמים גם ביום לידת הכלה, וכעת החתון יגמרו ביניהם׳ אבות החתן והכלה איו החתן עם אבי הכלה, אודות הטוהר והנדוניא -איטר על החתן י) בקצה בית היד של כתנת הסלחות יוצא כנף ארוך ומתדדד! ובד,כנף הזה תצרור את נםכה ועור עצינים קצנים שונים. ועיין כאירנו על הכתוב וצרת ה:כף h העורך בידיך בה״ירושלים״ כ-ן ה׳ צד 153.