Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 57

הנכרים שבהטשפחה להתמתנות! רק יש שנותנים מתנת רשות, והפלחות הקרובות והשכנות תתאספנה בערב ואבוקות בידיהן וצרורות מגדנות על ראשן׳ ובשוררן שירי שנתה ותתלה תספרנה יופי הילדה העתירה להיות כלת נאה וחסידה. גפיתצאנה כמחול. השכנים או ידידים גם מרחוק יכיאו אתם שה או כבש וישחטוהו ויאכלוהו בבית ההורים לכבוד החתן או הכלה. המבשר אשר ירוץ השדה לכשר את האב המאושר מלידת לו בן או בת! יבישרהו בלימון כזה; ׳יחדשית טובות!* והאב יענה : ״אין שא אללא טאיב"! (ברצון האל טוב). ״מה ׳מכרי"? יישאל המבשר, והאב כפי רגשותיו יביע סכום ישל כסף מתנה להטבשר או איזה כלי הפין. גם יוסיף המבשר להגיד : "יבורך החתן" או ״תבורך הכלה׳, והאי יענה : ״יברכך אלה״! או ״תבורך בזכרים גם אתה! ". גם יקרה לפעמים כי בשמוע האב טסי המבשר מלידת לו בת! יביע לאטר: "הנה שלך אם תבחר כה״. המבשר יענה לפעמים ״טוב בחרתיה! " או "ה׳ עטך אבי סלגי■׳1). התשובה הראשונה היא הסכמה להשירוך׳ ואז על הטיימר לבא עוד בעצם היום הזה, לבית הורי המיוערת וישחטו שטה עז או כבש,'גם קוראים מפסוקי הקזךן, ויכתבו ויחתמו סדרי ההתקשרות ותנא' החתון . הכלה הצעירה תשכב בפינת החדר התולה בסמרטוטיה, והגברים ישבו על הרצפה יעלו עשן מקטרתם ויתיכחו כקול רם על תנאי החתון, והפלחות תשבנה על הרצפה גם הן לרגל' הפלחים ותקשיבנה באוזן קשבת לרברי החכמה אשר יביעו כעליה;׳ אחיהן וקרוביהן. הבית ימלא עישן, והקפה יוגש <> נאוין ד,קדפ נוהגים לקיוא לאיש נדנד על ׳»ס ::י דב:ור נטו "אני־יוסי׳ ובדיניה, יעיין באז,־נ! על הבתינ״נו.־. שט-' וטה er ננו כי ר,דע" נה״יוושלינ" נ־ך די־ *י *׳-< י ' העורך. 8