Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 54

לוח ארח־ישי־אל האיילה ירחצו כילם את ידיהם "שים אחרונים,׳ וחוב גדול הרחיצה הזאת׳ ויעשו זאת בחדר החיצון או בחוץ אם חדר אחד להם. בחורש רמדן, יאכלו גם טרם עלות השחר, אן סעודה קלה, ולא ירבו אז במאכלים כבדים למען לא יכבד עליהם הצום. הלילות בכלל תעבורנה בהבםרים בהשקט ובמנוחה כי עישים המה הפלחים מעבודתם כל היום, וגם בימי רמדן איננה התנועה חזקה בלילה במו בעיר, אשר יחליפו את הלילה להיום. ואין בין הלילה הזה של רמדן לשאר הלילות, אלא שככל הלילות מנורת השמן תכבה מיד אחרי ארוחת הערב ולא ידליקוה עד אשמורת הבוקר בקום הפלחה לעבודתה, ובלילות רטין הנר לא יכבה כלל עד עלות השחר. על הפלחה לקנות או להשיג את השטן להדלקה מאוצרה הפרטי, יען הפלח ימאן להוציא מכיסו כסף על דברים בטלים כאלה. איצרה הפרטי הוא ממכירת בצים וגם בשאתה משא העירה או מכפר לכפר ותקח שכרה עכור עמלה, והשכר הזה לאוצרה הפרטי יחשב. היתרון הזה נותן להשלחה תואר של ׳זרה* בבית משפחתה, אמנם אם יתרון דעת וכשרון לה, תמשול היא בכל, ובני ביתה סרים למשמעתה, אך אין כל קשר של א ה ד ה י1 מיוחדת בינה ובין בני הבית. את הבעל תהשוב כאדון המושל עליה כחזקה לפי שעה, ובשעה כאשר תוכל תשרוק עולו מעל צוארה, כי נקל מאד להשיג גט פטורין מהבעל, ובהשיגה את הגט תקבל מהמגרש גם סכום של כסף, אבל לעולם לא תוכל לקבל אחוזת קרקע מבעלה המגרשר, כ• הפלח יחשוב את אחוזתו לדבר קדוש, ובדברי נכות לאחאב י מלכים א' כ״א גי) יאמר נם הוא, - "חלילה לי מה׳ טתתי את נחלת אבותי לך.- ואת האחיזות אשר הפלח מוכרח לפעמים למכור לזרים׳ יחשוב י) טלר. ערנית והוראתה דנזוואטי־א בלע־ז וי<* לד. סקיו בעניית נרי*0 העורך. אהוד