Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 52

2;■! לוד! אר־ךישראל;מן המשקה הזה בכוסות קטנות איטר 'חדקו כמלא כף מאכל• לבל הלחה יש ארגז של ע*ן סגור במנעול ובו שמור 'עשרה והוגה, ואת המפתח תשמור מכל משמר׳ כי פחדה גדול ׳לבלי יגנבו טמנה וביחוד תפחד מבעלה אשר יארב תמיד לגנוב את הונה ולנצלה, ולכן קשור המפתח אל צוארה ולא תפרד ממנו, בהארגז הזה שמור הונה אשר יכבד עליה לשאת על פרחתה, גס מלבושיה מלבושי מועד גם הגרושים 0 האחדים אשר תרויח לה לעצמה ואין לבעלה חלק בהם כמו יצנזכיר להלן. ואת הונה תסתיר גיס מבעלה לבלי ישבור את מנעול הארגז עת עזבה. את החדר. פתגם הפלחה : "טוב יותר(להאשה) כי הבעל לא יהיה עשיר למען יבצר ממנו שלשה אלר, : העליה למיכה, ההתערבות במריבות ומלחמות השכנים ולקיחת עוד אשה על הראשונה" ג. סדר האכילה והנהגת הבית. האכילה היא על מחצלת קנים הפרושה על הרצפה, 'וכאשר ימצא אורח זר, לא ישבו הנשים עם הגביים. המאכל יגתן בקערת עץ׳ ועל שלחן נסוך יפזרו חתיכות או פתותי לחם ובהם יאכלו את המאכל אם הוא דבר הנקר, אבל אם המאכל הנא קרוש אוכלים אותו באצבעות היד. כסות ומזלגות הוא דבר מותר כבית הפלח. בבתי אחדים הרגילים לקבל אורחים ונוסעים ׳זרים בעתים לא רחוקות, ימצאו כפות עץ איצר יתנום על הרצפה לא להשתמש בהן כי אם ■להראות להאורח כי יש ■להם גם כלים יפים כאלה. הפלחה תמהר באור הבוקר לאפות את לחמה בימות חגשטים׳ תלוש את הבצק בערב ותשים את השאור בפנים•וכאור ׳הבוקר תשא את הבצק אל התנור אשר יסיקוהו בגללים, ורצפת *) ד.־.'־"צ א־ ציאצצעה היא סנציס כערך.