Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 51

ב. כלי הבית . כלי הניח הם ביים של תבן אחדים, ומדברים אשר עתנו על הרצפה בשבוב בני הכית על משכבם או בבוא אורח. המרבדים והכרים ישימו בכוקר במקום אחר בפינת החדר למשמרת עד הערב הבא. כל בני הכית איש ואשד" זקן נער וטף יישנו כחדר אחד׳ ואך כאשר הצעירים יגדלו דשאו נשים, וכנו למו הזוג החרש בית או חדר לעצמם׳ הכל לפי יכלתם ומצבם. לכלי הבית הנחוצים וההכרחיים יחשבו: הרחים של יד 1), נפה לקמח וכלי הבישול שהם פרור גדול וכף נדולה להוציא את האוכל מן הפרור (בבית בעלי־יכולת ימצא נם לוח עץ אשר עליו יעשו את מאפה התנור), כלי חרס אחדים יש כהחדר אשר בהם יתנו את המלח׳ הרכש, הצמוקים והחמאה. נוסף על הכלים האלה תחשב לענין נחוץ והכרחי הבטיחי*) אשר כו טלישים את הבצק. מים תשאנה הפלחיות טהבאר או מהכור בנאדות של עור או בכדים. הנאדות תשאנה על שכמן מקושרים בחבל אל פדחתו׳ ואת הכדים תשאנה על הראש. בפינת החדר עומד כד 3יולאשר ממנו ישאבו בני הבית מים לשתות, והשתיההיא מכד קטן אשר פיו ארוך וצר והשותה יטה את ראשו לצד שכמו ויפתח °יו למען ירלפו המים וירדו אל פיו מבלי לנגוע בשפתיו בפי הכדי כלי הקפה הם על פי הרוב קנין בעלי בתים אחדים אשר יקנו אותם כשותפות׳ והם טחנת אשר עליה ישימו גרעיני הקפה לקלותם על האיט, ומכתיט של עץ איטר בו יכתשום יפה יפה 3יי שיהיי דקה מן הדקה׳ ובמיחם קטן יכשלוהו ויתנו להיטותים י׳ עיין נאזמי על הנתיש ■לא ׳הבל וחיש■ נגירויאליש נין ד.' ׳*סלד 8י-: העורך *) מלה ערבית לקערת ׳,•ן גדילה חשההדת ללייציז הנצה. העירך