Luaḥ erets Yiśraʾel · 1901-01-01 · שנת התרס״ב - שנה שביעית - 1901 · p. Seite 50

לוה ארין־ישראל 50 חוטי רקמה לתפארה. רגליה תמיד יחפות׳ ומנעלים תנעל אך במקרה יוצא מן הכלל׳ אבל לא בכפר מושבה. גרנים י) לא תלבשנה המלחות כלל. בשעה השניה או השלישית אחרי חצות הלילה תקום הפלחה לטחון את קמחו, לצורך היום׳ ברחיסשל יה אשר ימצא בבית כל פלחה. והטחינה תעשה באופן זה: שתים או שלש שכנות תתאספנה יחד לעשות את המלאכה בשורק שירי אהבים עד אור הבוקר*>. אם הקמח הוא יתר מדאי מה שצריך לצורך היום׳ יאסף בנאד של עור. ויתלה בפינת החדר. בעת אשר הנשים טוחנות ומזמרות זטרותיהן׳ יישנו בני הבית הגברים שנה חזקה. ולא יקיצו לקול הזה׳ אדרבה הסכן הסכינו כל כך להקול הזה׳ ולהפסק העבודה ירגישו הנרדמים איזה שינוי בהחדר׳ ולהמנוחה יקיצו משנתם ) — על פי הרוב חדר אחד לכל הטשפחה, והחדר נחלק לשלש מחלקות: המחלקה הראשונה היא בית האוצר למזון׳ בו יאצרו את הקמח. העדש והגרש ובו,׳ בהטחלקה השניה ימצאו לטו דירה הבהמות והעופית׳ ובהמחלקה השלישית יגורו בני הבית׳ שמה יבשלו ויאכלו וגם יישנו את שנתם. דירת הפלח תזבירנו דברי רבקה יבראשית כ״ד כיה) "גם תבן גם מספא רב עמנו גם מקום ללון*. גם תנור או כיר.ים ימצא בהדירה הזאת על הרצפה, יסיקוהו בעצים, ולכן עשן ימלא את החדר תמיד, וספון הבית חשך משחור תארו׳ אורח מארצות המערב לא יתענג הרבה לשבת בלילה בחדר כזה על הרצפה׳ לשמוע ספורי ■והגדות בני הבית. או לספר להם חדשות מחוץ לארץ. 1. יצס ערני בפ׳צקל עברי והוראתו במי רגלים דנארנים טחוטי צפו או צפר גפן. העורך *> עיין <איר;ו על דנתיגים קולוד׳ם ואור נר. קחי ודים וטהג׳ קפה. תפח! לאדר אטתי. נפאס*ני ד׳יגת׳ ׳וזזל״ס ערך ך׳ צר 1M,♦«!. העורך