Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 158

158 דוח ארץ־ישראל דןבהרלב״גיגאברילאוויץ>שנתאלמן בשנה ההוא מאשתו היאשנה. ועמו חיתה חיים נעימים ומאושרים, עד סוף שנת תדנ״ה אשר אז שבק חיים לכל חי• הרב ר יהוסף שווארץ דל מלבד שהיי שקדן בתורה, היי ירא וחרד עד מאוד באוסן שנכנס בגדר החסידות והפרישות. הוא הי׳ נזהר לטבול בכל יום לפני תפלת השחר׳ וזמן מה אחרי בואו לעיה״ק, הכין לו מקוה בחצרו׳ וגם היי מתענה לפעמים תעניות נרבה. מפני יראתו ממחקר חפשי (ואולי גם מפני פגעי הקנאים) הי׳ קשור לפשוטן של אגדות ח״ל׳ועי״ז נכשל לפעמים בהשערות הבאי רחוקות מההגיון, ורק לעתים רחוקות הרשה לו לבאי איזה כתובים ומאמרי רדל ע״י תקון קל או בדרך מליצי, והם באמת מתקבלים על הלב וראוים למי שאמרם. הוא היי עניו ובורח מפני השררה׳ וכל ימיו התבודד באהלה של תורה׳ וכל ימי שבתו בעיה״ק לא קבל עליו שום משרה והתמנות׳ ובכ״ז הועיל הרבה לראשי העדה במליצותיו ומכתביו שערך למענם לשר* הממשלה והקונזוליסס. ותמיד סר למשמעת הגדולים ממנו בתורה אף בדבר שידע שאתו הצדק. בשנת תרט״ו כאשר עלה ירושלמה החכם והמליץ הנודע דר׳ ל. א. פראנקיל לכונן את •"בית הספר לנערים פאן לעמעל", וימצא התנגדות קשה בעדת האשכנזים׳ נואת הררי״ש בראשונה לקבל עליו להיות המנהל של בית הספר הזה׳ אך מיד באו אליו רבני העדה ויבקשוהו כי יסלק את ידיו מהדבר הזה. והוא; אם אמנם ידע כי מבית הספר אשר יעמד תחת השגחתו לא תצא תקלה, והטורים והתלמידים לא יסורו מדרך התורה והמצוה׳ ואת כונתו זאת ביאר גם לפני הרבנים מנגדי כית הספר, U ראה תניאות הארץ תי*ק «עישר ראיין נסופו.