Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 157

157 לשנת תרס״א הראשונים נאלץ ללוות סך מסוים מאת אהד מתושבי עיר קדשנו•׳ אך מססריו אלה לא ראה כל ביכה׳ ולכן לא היתה לאל ידו לשלם את הכסף אשר לוה׳ עד אחרי שובו ממסעו באירופה יונס אז דק בתשלומים קטנים לפרקים), שאז הוטב מצבו. כי ננתיים נפרדו בני אשכנז והאללאנד שבארה״ק כיחס כסף החלוקה מאחיהם בני רוסשיא׳ וייסדו להם כולל לבדם •הנקוב בשם ׳־הריר" יהאללאנד ודייטשלאנד), וע״י הפירוד הזה הגיע לכל משפחה מכולל הו״ד תמיכה הגונה ומסוימה. וגם איזה שנים אח־כ שלח לו אחיו את הויוח מספרו האשכנזי. ואז חוטב מצבו החטדי יותר דחל לחיות בהרוחה וכבוד. אשתו ילדה לו ארבעה בניס וארבע כנות. אך כל בניו ושתים מבנותיו מתו.כשהם קטנים׳ וישארו לו רק שתי בנוחי אשר חנך אותן בחנוך סשוט ככל בנות עיה״ק. את הבכירה שברן השיא בחייו באלול תדכ״א (בהיותה בת •ט״ז שנה) לבחור מופלג ומושלם שבא אז ■ממחוז קורלאנד במססיא. כמר עזריאל אהרן בהרה״ג ר ידידיה יפה. חתנו זה הבין להוקיר את ערך עבודת חותנו הרס ובמצאו מיד אחרי חתונתו באמתחת כתכי חותנו לוח לרגעי עלות השחר ונץ החמה׳ מהר להוציאו לאור בצירוף הקדמה קצרה ממנו כאשר הזכרנו למעלה. וגם הררי״ש ידע להוקיר את חתנו אשר הי׳ באמת מופלג ובקי בתורה ואהוב ורצוי לכל. דתן לו ארוחתו וכל מחסוריו. אך לדאבונו מת טרם נמלאו ששה חדשים לחתונתו; וחותנו הספיד עליו מספד מר י). אך את בתו הצעירה לא זכה להשיא בחייו, ותשיאה אטה—אחרי מלאת שנה לפטירת אביה—להרב הגדול וכו׳ כסוהריר אליעזר U בתו זאת נשאת אחיה לאיש אחר שנחארכולד, כס ממני* ובשנת תיל־׳ב מתח כוויען בלכתה שש לדרוש בריפאים•