Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 159

בג״ז מלא את בקשתם ויבטל את רצונו והבטחתו מפגי רצינם, ודדי סראנקיל נאלץ לטשור את בית הספד הזה לעדת הספרדים, הוא היי מטבעו בעל לב טוב וחונן דלים, פניו השיקי תום׳ יושר ונדיבות, והיה מקבל את כל אדם בספ״י׳ ולפעמים הי׳ יגיל על לשונו התולים ושנינות ישים. ומכל הכסף שבאו לידו להספקתו הרים לראשונה מעשר לחלק לעניים׳ ואת הנשאר מסר לידי אשתו לכלכלת הבית׳ ומלבד זאת היי מאכיל על שלחנו תיח עניים, ו ביהוד בימי שבתות וירט. בשנת תרי־ח עלה לירושלם בפעם הראשונה הנדיב ר׳ יוסף בלוטענטהאל מפריז לראות את עיר קדשנו ולדרוש בשלום יושביה׳ ויתאיסן בבית הרדי״ש׳ ובראותו את ענות אחיו יושבי ירושלם׳ גמר אטד לחוש לעזרתם, ובשובו לעירו החל לקבץ גדבית לטובת עניי ידושלם. ואת כסף הנדבות הריץ לידי הררייש 1)׳ והוא הי׳ מחלקם נעצמו פעמים בשנה קודם פסח ו סוכית לתיח ועניים הגונים׳ ולהצנועים שבהם היי שולח באופן כי לא יודעלאיש ולא יתכישו כלל מקבלת הצדקהיגם היי קונה מהכסף שנא ליה לחלק׳כד,ויתנם לנשים עניות לתפרמהןכתנות ומכנסים׳ולפני הפסח היי מחלקסלעניים ואלמנות■ בחודש שבט תרכ׳ר, חלה הררי״ש במחלה לא חזקה׳ שגם הרופאים וכל מכיריו לא האמינו בי היא תקפד חיתו. עוד ביום 1] הרד"׳ בלימענשראל הי׳ אורב אדה״ק ג׳צוין. ועיר ׳*לש שעמים עלו! לאיו,"ק לבנות על שממיתד, ולואית את שלוס יושביה, ומעת עלותו בשעה הראשונה לא־ה״ק הקדיש הלק שעתיתיו לשינת אחיו היושבים בה, והכומיש נרוליס שלח שנה שנה לאיה״ק, ואחיי שית הירי״ש שלה את הגונות להוה׳ג ונוי במוהו״ר יצחק משיא: ודוי״ל ם;דל!אן.ונש;ת תינ״ו אחו׳ אשר הרבתה החלי-רע להשיל חללים רבים יישארו יתום•() עיונים יניס, החליט ליפי מרנינות שהיא מקבץ, ששד קיים׳ ואו גושר בית המדרש "דורש ציון" הנקרא על ששו ■בלומענטהאל שולע" (ורק הלק שהנדבות נתהלק לעניים אלמנות ויתיטיס). ומאשר ני הש׳ן ה6יםד הי' נ׳ ילמדו בו נס ששת המדינה, לנן לא חשצו האשכניים לקבל את הטובה הואר, וידרשו באף את ממלא מקומו הרה": ובו׳ כטוהר־״צ מפראג דני', ויאלץ לקבל בבית רפשי הוה רק ילדי דסשרדים. והבית הזד, שתנד.נ באישן זד. עד היום ועישד כעת תחת הנהנת גן הרד.״נ הנוי ד.ונ השישלא ובו׳ במוהד״ר ״rc ח״ם משרא; הי״ו.