Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 135

זבכועו על ברכיו שבע פעמים, אחרי כן "®ב לו על מקומו זהגישו לו את הקד,זה המתוקה, אשר אך בבקר תשתה, ובשתותו את הקהוה שאל את עבדו מתי יצאההאורחים לדרכם. -האורחים דרשו בשלזטך הטוב" —ענה העבד—,׳ואמת כי ידעו היטב אשד אם יתמהמהו ער קומך ממשכבך אז בטח תעכבם עוד יום או יומים׳ זהם אצים לדרכם להשיב לשולחיהם דבר ולכן השכימו קום׳ ועוד אמרו כי בעוד כירח ימים ישובו לראות באור פניך עם עוד אחדים מזקני שבטס למען תקימו את דבר המתון ולקצוב את עת החתונה"! העמיר ישב על מקומו׳ רגליו כפופות תחתיו׳ לרבעים יעביר את ידו על מצחו הקמוט׳ הנארגילאי) תוציא קול נחרה ממושכה. אות הוא כי העמיר תפוש ברוב שרעפיו בקרבו. האם קמה אמי משנתה ז -פנה אל עבדו הנאמן סאחוק אשר אחרי כלותו את דבריו הקודמים עמד לא רחק ממקום מושב אדונו וידיו כפותות על לבז לאות הכנעה ומשמעת. אלך ואראה ז אם קמה משנתה תאמר לה כי הנני מחכה לה פה. במצותך אעשה -ענה העבד ויפן זיצא-. וכעבור רנעים אחדים הופיעה אם העמיר אשה כבת שבעים וחמש שנים, אך עיניה עוד מפיקות חיים וחכמה, ודבריה כדברי האורים לכל בני ׳שבטה. העמיר קם ממקומו ובברכת "צפרא טבא" נגש לנשק את ידה, אך היא שמה את שתי ידיה על ראשו׳ ותאמר 5 "אללא אלרחמן אלרחום יחנך בני׳ יצו אתך את הברכה ויפיל בל אויביך לשניך; מה חפצך בר בטני")' שבי נא אמי ובעצתך תנחני —אמר העמיר ויושיבה t] מאונילא הוא גקביק זכוכית מיוחד מלא מים אשר;! היזע קנה נחשת דולול אשר בראשו העליון •תנו טנק חזק דכא מארק מרס. ומשמישרת דקיניעה כריד הנול« &קנד. הגהשת ישאב שורה הטאנאק אח העשן אשר הר׳סיחז הומתקה ע״׳ המיוו.