Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 123

לשנת תרכויא ן־גין בסגנון ממוצע. וכח החושב אשר להם מתפתח באופן רצוי מאה יככ״ז אין הגדול שבהם אלא בן י״ב שנה. ואת כל אלה השגנו לא כשולף שערה מתוך חמאה׳ ועוד האם לא נחסר מפריעים ומכשולים אשר עלינו להלחם בהם׳ אך לבנו יאמר לנו׳ כי סוף סוף יסורו׳ ותאות לבנו לראות בית הספר בשכלולו בוא תבוא ולא תאחר. אך מלבד שאלות הכלכלה והחנוך נאנחים אנו תחת שאלת שאר צרכי הצבור המעיקים עלינו מאד. והנה בראש הצרכים האלה ידגול צורך המים׳ אמנם באר יש לנס אך עמקו כחטשים מטר ורחקו מהמושבה כמאתיס מטר ומקומו בשפולי ההר. שלשת התנאים האלה מעכבים על ידינו כי נספיק מימינו בידינו׳ איש איש לביתס אפילו לדעת האומרים, כיעל אברי ישראל ללכת בדרכי חייהם בכל דבר כעקבות הפלחים. כי אמנם נם הפלחיס אשר בארות עמוקים להם לא ישאבו בידיהם, אך גלגל של אנטילה מתוקן לבארם׳ והם יתנוהו בחכירה לאחד מהם, אשר יעלה וישאב את המים בכה בעל חי אל תוך ברכה קבועה, אך במחיר־שנה׳ קצוב לכל בית אב, ושתו איפא גם המה את מימיהס בכ0ף.וגם לנו היה גלגל כזה הסובב בכח אדם, ותחת לתתו בחכירה העמדנו ימני שכירים ערביים אשר מלאו את הברכה יום יוסויבואו על שכרם המשים פר׳ לחדש. אחרי צורך המים יבואו צרכי שכר רופא וסמים ותשלומי המסים לשדות ולכרמים ולבתים ולגולגלת ושכר שומר מילידי הארץ. ידענו מאד כי על אודות הצורך האחרון הזה רבים טקוראינו יעקימו שפתיהם כאמרם׳ הקצרה יד האברים עצמם לשמור עליהם? אכן׳ צורך שומר נכרי כזה עדות 11אכרנו כי עצלים או פחדנים המה׳ וכל התהללותם בחריצותם ועוז לכם׳ אך נשיאים ורוח באין גשם!