Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 124

לאטו נא לגי׳ קוראים נכבריס׳הלא עוד תוסיפו להתפלא הפלא ■ופלא באמרינז לכם כי שומוינו מבני הניר ינומו שנתם בבטחה באהליהם במעט כל הלילה ולא יסובבו בעיר זולתי פעמים ושלש לראש אשמורות! אך קושיה .אחת מתורצת בחברתה׳ ק לוא גם היז כל בני המושבה נעורים כל הלילה הלא תקצר ידם להשטר מפני הגנבים האומנים במלאכתם מאד ולא ימנעו עצמם גם מבוא ברמים, ולוא גם יספחו עליהם עוד שומרים פשוטים מבני עיב יבצר מהם לשמור את המושבה שמירה מעולה׳ על כן בוחרים אך בשומרים כאלה׳ אשר עם גנבים חלקם גם.המהיכי רק שומרים באלה בידם לתת ערוכה נאמנה כי כל עוד בצלם תחפה המושבה לא יפקד טמנה מחוט ועד שרוך נעל" ואם יפקד הטה יחטוהו בידם ישלמוהו. והיה איפא השכר אשר יקחו לא שכר שמירה בי אם שבר אחריות, כמין שכר אחריות של יטרפה או של {רד. כללו של דבר■ כל הצרכים הללו בצרוף המסים והארגוניות •עולים לנו עד לערך סך 9500 פרנק לשנה. אשר רק סך 2500 מרנק מהם באים מקופת חו־צ,אך כל השאר ישאו בעולם עצמם בני המושבה, איש איש לערך מספר הדונמים איטר לו׳ מלבד הוצאות בית הספרי (אחר גבוי הסך ®0®1 פראנק שהתיחדו לו מתמיכת חו״ץ הנזכרת)שהיא מוטלת על אבות הילדים לבדם. ויהי בשנת התרנ״ח כימים חברת יק״א את לבם לצדכי המוימבות באה״ק ותעל לפניה נם זכמן צרכי צבורנו׳ ותחשוב מחשבה טיבה למק על יד הבאר מכונת "מניע של נפט׳ אשר יעשה מלאכתז לא לבד במימאבה מבנית להעלות המים ההרה אל תוך ברבה להשקות אדם ובהמה וגינות הירק, כי אם במטחנה לטחינת חטי בני הכפרים הסובבים אותנו, והיה שכר הטחנה לבל הוצאות המושבח. ותקצב לדבר הזה סך 24000 פד נוספים