Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 122

2;>ן לוח איץ״ישראל להם את האדמה ועושים תלמים לזרוע כחם פרחים וירקות! וחלונותיו צפונה נשקפיסיאל הנסר "יבנה, שטמנה יצאה תורת חיים לישראל להחיותו ולקיימו עד היום הזה. ופעמים בשנה חג לילדי בית הספר, אחד קמע בשני לחנוכה הוא יום היפר המושבה/ ואחד שאינו קבוע אלא למחרתו של יום הבחינה השנתית. את שני החגים האלה מקדשים האבות במעשה של פזטבי המרוממת את הנפש. בחג החנוכה דורשים לפני הילדים בעניני היום ומספרים באזניהם את תולדות המושבה ודרכי חיי אבותיהם בעבר ואל אשר ישאו נפשם לראות בעיניהם לעתיד׳ ובחג שלמחרת יום הבחינה יחלקו תעודות לבל אחר התלמידים המעידות בציונים על מדרגת התקדמותו בכל אחר הלמודים. ומתנות ספרים לכל אלה מהם אשר הצטיינו בהתקדמותם. ותכנית הלמודים טרם קבלה צורה מסוימת וקבועה כאימר עם לבבנו׳ אך הצורה אשר אליה נשאפה! ואשר נקוה להשיגנה— זאת היא ן תנ״ך! כללי הדינים הנחוצים ושני חלקי "המדריך"/ הוריה מספקת בתורת שפת עבר ודקדוקה למקרא ולכתב, לטור דברי ימי ישראל (על פי ספרי א״ז דבינאודיץ) וקצור דברי ימי העטים׳ הוריה מדויקת במסת ארץ ישראל המפורטת ובמפת העולם הכללית׳ תורת החשבון עד לראשית יסודי המדידה׳ תורת הטבע לראשית יסודי חוקות הכהות הפועלים בבריאה׳ וספורי תולדות היצורים של שלש המערכות׳ אך אם עוד טרם הסתיימה צורת התכנית כל צרכה׳ הבבואה שלה בבר ישנה ופעולתה אין לסלק לאחר יד. ילדינו׳ ובפרט המבשרים שבהם׳ מדברים עברית1) במרוצה ובקיאות הטנה להם ככמה חלקי התניך ודברי הימים וחשבון וכותבים עברית I) ד,ילדים עשו יבדר. ביניים. אשד יסודתד, לתנך את עצמם ברוני המו«ד והטדות. וראשית תקנתם לדבר ביניהם יק עב־ יחי ההתעוורות ליסוד החברה הזאת מקוב «־.ילדים עצמם יצאה. ובן אין יד האבות מתערבת מאימה נהנהנתת. ובבית תובל להיות לסוםת בנל דבר אף לקברן של גדולים ואנשים באים בשנים,