Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 121

איש איש טאתנו מבדד בנפשו כי קיום תקות התאזרחתנו הזאת אינו תלוי אלא בטיב התפתחות הדור הצעיר הבא אחרינו׳ אשר אחריותו עלינו, כאחריות הנטיעה׳ הרכה על' המן, אשד אם לא ישים אליה לב להצטיחה מלאה ומיושרת למעלה׳• היא מתכחשת תיתעקטת ומתעקלת ולא תצלחילטאומה, ובדעתבו מאד כייההתפתחות השלמה הדרושה לדור הצעיר לאיתמצא כלתי אם בהתאם התפתחות הגויה אל התפתחותי הרוח המוסרית" ודטשכלית שבהי על כן שאפנו תמיד להכין; לילדינו בית ספר המכונן לתכלית ההתאמה הזאת. ובקיץ שנת תרדו הנחנו היסוד לגית ספר כזה בהביאנו למושכה מורה אחד, אשר השרב עזר על ידו׳ להורות לילדים הקטנים ראשית הלמודים העבריים הנחוצים, בקראנו ליסוד הזה "בית ספר" לא היה כדאי לשם הזה׳ כי פודם הגיע אד גם עד מדרגת חדר מתוקן,אךקראנודוככהעלשםי העתיד; לאטד: על שם כח הצמיחה הטמון בזרע הזרוע כארץ׳ לצמוח, לעלות לשגשג ולהתהות מה שעלה במחשבתנו׳ כי יהיה, אמנם לא נחנו׳ ולא שקטנו מהוסיף בז סדרים ותקודם נאותי® נדום ליום ע״׳י שלשת המנהלים הותיקים והנאמנים לתעודתם בכללכם, אשר הפקתו עליו, עד כיי לעת מאת כמעגו ככד הניע אל המדרגה אשר שאפנו אליה. שני מודים מומחים מלבד השרבי יורו בו דעה לילדים׳ ועושים טילנכתם׳ באמונה. שפת הלמוד היא השפה העבריה׳ וגם בית מיוחד בנינו לשם בית ספר אשר עלר לנו הוצאות בנער לסכום ארבעת אלפים פראנק. האלף מהם קמצנו ממחיר ענכינו אחד אחוז למאה׳ והשאר נתנה לנו קופת הועד באדיססא בהלואהעל׳ מנת לשלמה לשעורין מקמוץ הנ״ל מדי שנהבשנה. והכית-שלשה חדרים מרוחים—אשר חלונותיו נגבה מפנים לתוך גן נטוע עצי סרק, שהילדים משתעשעים בו כשעות הפנויות ומתעמלים ומרגילים אבריהם בעבודה נחפרת :».־ב