Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 105

לשנת תרס״א 10r. כהאויר בימי אדר. וכל מרבה דברים ידו כה על העליונה. כי כל דברעו והתנצליתנו אנו לא הועילו להשביח השאון׳ עד אשר התעורר מר הירש, ובמכתבו לדר׳ םינסקר שם קץ לכל הצעקה כסשרו לו את הדברים כמו שהם. ובכל זאת לא שבנו לכבודנו כבראשונה. ובעי נים חושדות הביטו עלינו רבים מחרצ אשר בחו״ל, ונהי עליהם למשא׳ לכן קמצו מהחזיק בידינו׳ ונדל מאד. יחון בא בכלכלתנו מרבה מהכיל. ונלך קודר בלחץ העוני עד סא עת הקציר. אז מצאנו מלאכה בסוסינו בקוסטינא לקצור את תבואת הנדיב׳ וירוח לנו מעט. אך במרה אשר ירדו חיינו הסרטים אחורנית בה בסדר. עלו. חיינו הצכוריים למעלה, כי התחזקט לשים סדרים בהם ולחזק את תוקף המשמעת בתוכנו. והיו כל דציי המושבה כקטן כגדול סובאים לפני האספה הכוללת ונחתכים על סי רוב דעות׳ ויהי לחוק כי גם בל ריב וכל תגרה בץ איש לרעהו׳ עד רעדה יבוא ישפטה בין שניהם׳ ולא יהיה ראשית מדון כסוטר מים להשחית את נחלתנו, והיה אש הרבה איש לעור, דרכו עד לחלל כבוד המושבה וענשוהו. ונכתב העונים בספר הזכרון למען יהי לי■ למזכיר עון. וכשבת העדה למשפט נבחר אחד מתיכה לשבת ראש׳■ וי£קח על הסדרים בשעת המשא והמתן לבלתי יפרעו. ויהי כי הרבו הרוחות להתלהב בהתגוששן והראש לא עצר כח להשביח את המהומה׳ אז קם ממקומו ויעזוב את הכית. ויפעל הדבר הזה גם על גדולי הרתחנים׳ כי נקוטו בפניהם, וישובו ייתרפסו׳ ותחל המועצה מחדש ותגמור מלאכתה שפי. ואם לא מצאה יד האספה לבוא לידי הסכמה׳ כי כבד הדבר ממנה בשל סערת הרוחות. ויה• החוק להזמין את מנהלנו הריט־ם לבוא ולקרוא אספה תחת ראימותו. בדעתנו כו בי לא יכביד אכפו עלינו כטושל ומצור. אך בעצתו ינחנו ובמתינותו ישים את העקוב 14