Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 103

103 ׳ לשנת תרסיא החכה הזו אשר ברכתנו בקול גדול להעלות עלינו נשיאים ורוח׳ אך עכ״ם לא ידענו בוז׳ ואולם בשנה הזאת נהפך עלינו ד,גלגלי תחת הכבוד משנה קלון ירשנו, ורעת הקהל הראתנו פנים של איבה׳ והכל בשל כלכול הלשונות וערבובי המעשים. הנה עוד בשנה שלפניה׳ בטרם היה עוד דבר השמיטה לשיחה בפי הלבלרים ר,רתחנים ו־פסקנים ההמונים נתנו אוהבי הישוב המתונים את לבם להכין את סדר העבודה לשנת השמיטה בדרך שאין בה חלול ליסודי הדת בעיני החרדים וגרם הפסד להמתישבים. והרימ״ם אשר נמנה לדגל ההוא בא במשא ומתן בעל פה ובכתב עם גדולי הרבנים בארץ ובהו׳־ל; להקל■ בעדנים רבים שיש להקל נד,ג11.וככרהראוהרבנים פגים מסבירות לההצעה הזו ועומדים היו לקיימה. פתאום קפצו הדיוטים ויהיו לראשי המדברים בשאלה זו ויתבעו ביד חזקה לבטל את דבר השמיטה׳ אשר לפי דבריהם מראשיתה משגה היתד, בידי המחוקק. ולבלרים קרואים ובלתי קרואים העלו את השאלה על כמתי העתונים ותהי מדרס לשון לאנשים נשים וטף אשר חוו בה דעותיהם בדרך מחללת קודש ומקנטת את רגשי הדת גם של אלה החרדיס׳שלא נמשך לבם אחרי רעיון הישוב אלא בגלל חלמם להם שינת קיום המצות התלויות בארץ עמו לכל םרטיהן.ויחר הדבר גם לאוהבי הישוב המתונים בראותם כי בשל הרעש הזה הופרה כל עצתם והשתדלותם היתה למים, ויהיו דורשי הבטול בעיני חפצי הפשרה כטחללי קודש החפצים להפך הקערה על פיה. וחפצי הפשרה בעיני חרשי הבטול כקנאים חשוכים ובעלי הזיה. ויתנפלו עליהם בעתונים בחרפות וגדופים. ויעל אבק ריבות השפתים השמיטה, ומבין ערפלי האבק נשקפו תמונות ננסים וגמדים מתגוששים יחד עם הענקיס״ויהי טחנה ישראל לחרדת אלקים ולא 1] כלוטו לקיים את השמיטה בעקויר. ולהקל ככל היכולת בעופ-ה המיונים 8עקייה כידוע לכל הנקי נההלכות האלה. העירך.