Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 102

רב׳ עומדים הכן כרחוב המושכר. עקצה מאתנו שנים עשר איש ונעמירם על המשמר בארבע סינות המושבה, שלשה לכל סנה. ולאור הלבנה ראינו כי הערכים נקהלים גם המה בין כרמיהם. ויתורעו אלינו גם כרעם קול רובה׳ ונען בקול לעומתם למען ידעו כי נעורים אנו ומוכנים לקראתם. ויהי הטה עוד מתעתדים לצאת לקראתנו ויראו והנה חילים רוכבים ופניהם אל המושבה׳ ותסול עליהם התת ויניסו. והחילים האלה שולחו מיפו לבקשת מנהלנו׳ וממחרת .באו גם הח־לים מעזה ופקיד עליהם׳ ויחקרו הדבר׳ ויאסרו. לעיניני ארבעה מבני הנסר קטרא אשר נחשדו כי המה בראש הקושרים׳ רקחו גם את האסיר האנורי ויוליבום עזתה לתתם שם במשטר עד צאת משפטם. ויהי לנו יום השבת הזה ליום משתה ושטחה׳ והודות ונרבה לדי אשר הצילנו מידי הקמים עלינו׳ אך בנוהג שבעילם כי בעקב התרגשות יבוא טרפה, ויה* כי נחנו מהתלהניתנו ותעט רוחנו מעטה כהה; ונדמה בעיני עצמנו כאניה טרופה בלב ים הוטה וזועף׳ כי מה אנו ומה מספרנו כי נחזיק מעמד ימים רבים בין בל השאטים אותנו מסביב אימר כחול ירניון׳ ואשר עביתם שטורח ויום נקם בלבם. וליל הפחדים לא עבר עלינו מבלי תוצאות רעות׳ כי שתים מצשינו־ הפילו ילדיהן בטרם כלו להם חדשיהם; ויהי כפשע בינן ובין המות. ואף עצבי שאר הנשים התמוגגו מאד ותהיינה רוזנזות ופוחתת יומם ולילה ושנתן נהיתה עליהן׳ ותאצל מהתרגשותן גם עלינו ■ונהי כנדהמים כלנו׳ עושים ופועלים כמכונה בלי רוח חיים מבלי חמרה. והשנה שנת. השמיטה היתה ויוסיפו מקרי הימנה הזאת לדכאנו גס מצד אחר. הנה ימים רבים ילד שעשועים היינו לדעת. הקהל בחו״ל, אותנו שמה לנס׳ בנו התפארה׳ בנו הרתח שיחתה תמיר׳ ולא נבחה׳ בי לא הרכה שבענו נחת מאותית