Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 101

101 לשנת תרסיא ותגבר ידינו לקחת את הסוס ואת ה״׳אסורי• ראש השודדים ונחבשהו. ויהי כי פחדנו להוליכו לעזה דרך הכפרים סן יקומו עלינו יושביהם להצילו מידינו׳ונביאהו אל המושבה ששם שמנו עליו משטר. ורץ יצא מאתנו ליפו להודיע הדבר למנהלנו למען ידע את אשר עליו לעשות. ויבוא הריט׳ם אלינו מטהרת בערב היום ההוא! ויאמר לשלוח מיד עזתה להודיע הדבר למושל למען ישלח חיילים הנה. אך עור בחצות הלילה ההוא התגודדו בני י׳כסר קטרא בנשק ומקלות ויאמרו להבקיע אל תוך המושבה לחלץ את השבוי מידינו ביד חזקה׳ ואנחנו הרגשנו בדב ר בעוד מועד, ובהתאספנו יחד ברחוב החלטנו לעמוד כנגדם ולהלחם בם כמסירת נפש׳ כי אמרנו! טוב לנו לנפול במלחמה מהיות לבוז ולקלסה לשכננו. וננעול את דלתות בתינו מפני הנשים לבלתי תטסנה את לבנינו בצעקותיהן׳ ואנחנו התמקדנו ונצא כשנים עשר איש מזוינים במקלות ואבנים. ולאחדים מאתנו היו גם -רובים". ויהי כאשר קרבו הכפרים אלינו ויראו אותנו עומדים הכן לקבל פניהם׳ וירימו קול בחרפות וגדופים׳ ויצעקו : הבו לנו את אחינו! ואנחנו משיקים חרם ה אל חיקם ונעראים אותם ברעם קול רובה׳ ונברחם מעלינו. ותעבור כשעה אחת וישובו ויחדשו עלינו המלחמה ממקום אחר׳ ויורו בווביהם וישליכו אבנים, אך לא יכלו לנו גם הפעם. ומאבני הקלע הרבות לא פגעו זולתי אחת במצח ר׳ דוד הנגר שעלתה לו חבורה׳ ואחת בת תקן ר׳ מאיר בלקינד בלי נזק מאומה. ויהי באור הבקר יום ששי שלחנו עקרונה ולראשל״צ וליפו להודיעם מצבנו׳ וימהרו אנשים בני חיל מעקרון וראש״ל לבוא אלינו ולשבות אתנו את השבת למען י עזינו בנשק ורוח גבורה כנגד אויבנו׳ אשר חרשו להתנפל עלינו שנית בליל השבת, ובהתקדש השבת׳ הוספנו משמר על האסיר׳ ואנחנו התפהדנו ונהי כארבעים איש מזוינים בנשק